א. כל טפח על טפח ברום טפח קרוי אהל כמו שביארנו וחוצץ בפני הטומאה ומביא את הטומאה בין שעשאהו להאהיל בין שנעשה מאיליו אפילו היה שלא בידי אדם ה"ז מביא וחוצץ כיצד אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת או שצבר אבנים או קורות ונעשה בהן חלל טפח ה"ז אהל ומביא וחוצץ:
ב. במה דברים אמורים בשהיה האהל חזק ובריא אבל אהל רעוע אינו מביא את הטומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה מן התורה אבל מד"ס מביא את הטומאה ואינו חוצץ כיצד שריגי האילנות הסוככים על הארץ והן הנקראים סככות ואבנים היוצאות מן הגדר הסוככות על הארץ והן הנקראין פרעות אם יכולין לקבל מעזיבה בינונית והן עומדין הרי אלו מביאין וחוצצין מן התורה ואם אינן ראויין לקבל מעזיבה בינונית אלא הן נופלים הרי אלו מביאין מדבריהם ואינן חוצצין וכן כל כיוצא בהן:
הארוס והקיסום וירקות חמור ודלעת יונית וכן הסככות והפרעות והזיזין והגזורות והשובכות והשקיפין והסלעים והנחירים והשנינין כל אלו מביאין וחוצצין:
האדם וכלי עץ שאינן באין במדה מפני שהן ככל הכלים ומתטמאין ופשוטי כלי עור ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת שאין עשויין אהלים אלא מתוחין בלבד ואין להן שיפוע ואין שם כותלים ובהמה וחיה שמתו ואוכלין טמאין או מוכשרין שדבר טמא אינו חוצץ ורחיים של יד שהרי היא בכלל כלי אבנים כל אלו מביאין ואינן חוצצין:
הזרעים והירקות המחוברין לקרקע חוץ מן הארבע ירקות שמנינו וכיפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח והדולג ממקום למקום והקופץ ממקום למקום והעוף הפורח וטלית המנפנפת וספינה שהיא שטה על פני המים כל אלו לא מביאין ולא חוצצין שאע"פ שהאהילו אינו אהל המתקיים:
ו. קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה כבש כנף הטלית באבן הרי זו מביאה את הטומאה:
ז. נסר שהוא צף על פני המים וטומאה תחת צדו האחד הרי הכלים שתחת צדו השני טהורים שהרי כבר ביארנו שהספינה השטה אינה מביאה הטומאה:
ח. אלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרוסה וחבילי מטה והמשפלות והסריגות שבחלונות כיצד הן חוצצין שאם היה חלון בין ב' בתים והטומאה בבית אחד והיה אחד מאלו מתוח בחלון זה וסתמו אף ע"פ שיש ביניהן אויר הרי אלו חוצצין ולא תכנס טומאה לבית שני והוא שלא יהיה שם בסריגות אלו או בעיני המשפלות או בין חבל לחבל פותח טפח שאם היה שם פותח טפח תכנס בו הטומאה כמו שיתבאר:
Faça um Comentário