Rambam - 1 Chapter a Day - Estudo diário de Torá

אאֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁאָמַר 'פְּלוֹנִי יָדוּן לִי', וְאָמַר בַּעַל דִּינוֹ 'פְּלוֹנִי יָדוּן לִי' - הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי הַדַּיָּנִין שֶׁבֵּרֵר זֶה אֶחָד וְזֶה אֶחָד, בּוֹרְרִין לָהֶן דַּיָּן שְׁלִישִׁי, וּשְׁלָשְׁתָּן דָּנִין לִשְׁנֵיהֶן; שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. אַפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד שֶׁבֵּרְרוּ בַּעַל הַדִּין חָכָם גָּדוֹל וְסָמוּךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף אֶת בַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּדוּן אֵצֶל זֶה, אֶלָא גַּם הוּא בּוֹרֵר מִי שֶׁיִּרְצֶה.

במִי שֶׁקִבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, בֵּין לִהְיוֹתוֹ דַּיָּן בֵּין לִהְיוֹתוֹ עָלָיו עֵד, אַפִלּוּ קִבֵּל אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים בָּעֲבֵרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד עָלָיו, אוֹ כִּשְׁלוֹשָׁה בֵּית דִּין מֻמְחִין לָדוּן לוֹ - בֵּין שֶׁקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְאַבֵּד זְכֻיּוֹתָיו וְלִמְחֹל מַה שֶׁהוּא טוֹעֵן עַל פִּיהֶם, בֵּין שֶׁקִבֵּל שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶׁיִּטְעֹן עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּעֵדוּת זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּדִינָיו - אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין, וְהוֹצִיא הַמָּמוֹן בְּדִין זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּעֵדוּתוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר.

גוְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לוֹ 'הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְהִפָּטֵר', אוֹ 'הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶׁתִּטְעֹן': אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין, וְנִשְׁבַּע כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם.

דוְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וַהֲפָכָהּ, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אוֹ אִם נִשְׁבַּע זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.

הוְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב שְׁבוּעָה, וְאָמַר 'אֲנִי אִשָּׁבַע לְךָ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה': אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁקִבֵּל בְּבֵית דִּין - חוֹזֵר, עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין וְיִשָּׁבַע.

ומִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּדִּין, וְהֵבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה לִזְכוּתוֹ - סוֹתֵר אֶת הַדִּין, וְחוֹזֵר הַדִּין. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִגְמַר הַדִּין, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר. אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִין 'כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן וְעַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם', אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר אֶת הַדִּין. מַה יַעֲשֶׂה אִם לֹא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם?

זאֲבָל אִם סָתַם אֶת טַעֲנוֹתָיו, אֵינוֹ סוֹתֵר. כֵּיצַד? אָמְרוּ לוֹ 'יֵשׁ לְךָ עֵדִים'?, אָמַר 'אֵין לִי עֵדִים', 'יֵשׁ לְךָ רְאָיָה'?, אָמַר 'אֵין לִי רְאָיָה', וְדָנוּ אוֹתוֹ וְחִיְּבוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּב, אָמַר 'קָרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וַהֲעִידוּנִי', אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ - אֵין זֶה כְּלוּם, וְאֵין מַשְׁגִיחִין עַל עֵדָיו וְעַל רְאָיָתוֹ.

חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיְתָה הָרְאָיָה אֶצְלוֹ וְהָעֵדִים עִמּוֹ בַּמְּדִינָה. אֲבָל אִם אָמַר 'אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה', וּלְאַחַר מִכָּאן בָּאוּ לוֹ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַחֵמֶת שֶׁל אָבִיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַשְּׁטָרוֹת מֻפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים, וּבָא זֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וְהוֹצִיא לוֹ רְאָיָתוֹ - הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְסוֹתֵר.

וּמִפְּנֵי מַה סוֹתֵר? מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר 'זֶה שֶׁאָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְלֹא רְאָיָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִין אֶצְלִי'.

וְכָל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר 'מִפְּנֵי כָּךְ וְכָּךְ אָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה', וְהָיָה מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו - הֲרֵי זֶה לֹא סָתַם טַעֲנוֹתָיו, וְסוֹתֵר.

לְפִיכָךְ אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר 'אֵין לִי עֵדִים כְּלָל, לֹא הֵנָּה וְלֹא בִּמְדִינַת הַיָּם, וְלֹא רְאָיָה כְּלָל, לֹא בְּיָדִי וְלֹא בְּיַד אֲחֵרִים' - אֵינוֹ יָכוֹל לִסְתֹּר.

טבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּגָדוֹל שֶׁנִּתְחַיֵּב, וְהֵבִיא רְאָיָה וְעֵדִים אַחַר שֶׁסָּתַם טַעֲנוֹתָיו. אֲבָל יוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה קָטָן כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ, וּבָאוּ עָלָיו טְעָנוֹת מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, וְאָמַר 'אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה', וְאַחַר שֶׁיָּצָא חַיָּב מִבֵּית דִּין אָמְרוּ לוֹ אֲחֵרִים 'אָנוּ יוֹדְעִין לְאָבִיךָ עֵדוּת שֶׁתִּסְתֹּר בָּהּ דִּין זֶה', אוֹ אָמַר לוֹ אֶחָד 'מוֹרִישְׁךָ הִפְקִיד אֶצְלִי רְאָיָה זוֹ' - הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִיָּד וְסוֹתֵרת שֶׁאֵין הַיּוֹרֵשׁ הַקָּטָן יוֹדֵעַ כָּל רְאָיוֹת מוֹרִישׁוֹ.

ימִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע, יִהְיֶה חֲבֵרוֹ נֶאֱמָן בִּטַעֲנוֹתָיו וְיִטֹּל כָּל מַה שֶׁטָּעַן בְּלֹא שְׁבוּעָה, אוֹ שֶׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם וְיִפָּטֵר חֲבֵרוֹ, וְעָבַר הַיּוֹם, וְלֹא בָא - נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים, וְאִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. וְאִם הֵבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה אָנוּס בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקִּנְיָן זֶה, וְיִשָּׁבַע כְּשֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.