Rambam - 1 Chapter a Day - Estudo diário de Torá

אהַעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְגֵר תּוֹשָׁב - לוֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג, כ) - "לְאָחִיךָ" אָסוּר, וְלִשְׁאָר הָעוֹלָם מֻתָּר.

וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשִּׁיךְ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ" (דברים כג, כא) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְזֶהוּ דִּין תּוֹרָה.

באָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה יִשְׂרָאֵל מַלְוֶה אֶת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית קְצוּצָה, אֶלָא בִּכְדֵי חַיָּיו. גָּזְרוּ שֶׁמָּא יִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, בְּרֹב יְשִׁיבָתוֹ עִמּוֹ.

לְפִיכָךְ מֻתָּר לִלְווֹת מִן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, שֶׁהֲרֵי הוּא בּוֹרֵחַ מִלְּפָנָיו, וְאֵינוֹ רָגִיל אֶצְלוֹ. וְתַלְמִיד חָכָם, שֶׁאֵינוֹ בָּא לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, מֻתָּר לְהַלְווֹת לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, אַפִלּוּ לְהַרְוִיחַ.

וְכָל אֲבַק רִבִּית עִם הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֻתֶּרֶת לַכֹּל.

גיִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ - מְצָאוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר, וְאָמַר לוֹ 'תְּנֵם לִי וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים' - הֲרֵי זוֹ רִבִּית קְצוּצָה, אַפִלּוּ הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, עַד שֶׁיִּטֹּל הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים מָעוֹתָיו, וְיַחְזֹר וְיִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל הָאַחֵר.

דעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ: מְצָאוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר, וְאָמַר לוֹ 'תְּנֵם לִי וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְיִשְׂרָאֵל' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאִם הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמָּעוֹת בְּיָדוֹ - הוֹאִיל וּמִדַּעַת יִשְׂרָאֵל נָתַן, הֲרֵי זוֹ רִבִּית קְצוּצָה.

האָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִתְלוֹת מָעוֹתָיו בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, כְּדֵי לְהַלְווֹת אוֹתָן לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית.

וְגוֹי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר לִהְיוֹת לוֹ עָרֵב, שֶׁכֵּיוָן שֶׁדִּינֵיהֶם שֶׁתּוֹבֵעַ הָעָרֵב תְּחִלָּה, נִמְצָא הָעָרֵב תּוֹבֵעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית שֶׁהָעָרֵב חַיָּב בָּהּ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

לְפִיכָךְ אִם קִבֵּל עָלָיו הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא יִתְבַּע אֶת הָעָרֵב תְּחִלָּה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ויִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה, וְנִתְגַּיֵּר: אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה - גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית; וְאִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר זְקָפָן - גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית.

אֲבָל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוָה - אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית; שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מָעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה.

וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים.

זמִצְוָה לְהַקְדִּים הַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם, לְהַלְוָאַת עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית.

חאָסוּר לָאָדָם שֶׁיִּתֵּן מָעוֹתָיו קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד, שֶׁזֶּה אֲבַק רִבִּית הוּא; וְהָעוֹשֶׂה כֵּן רָשָׁע.

וְאִם נָתַן, חוֹלְקִין בַּשָּׂכָר וּבַהֶפְסֵד כְּדִין הָעֵסֶק.

וְהַנּוֹתֵן מָעוֹתָיו קָרוֹב לְהֶפְסֵד וְרָחוֹק לְשָׂכָר, הֲרֵי זֶה חָסִיד.

טאֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא יִתֵּן לוֹ מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא בֵּיצִים לְהוֹשִׁיבָן תַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁלּוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא שָׁמִין עֲגָלִים וּסְיָחִין לְפַטְּמָן לְמַחֲצִית שָׂכָר - אֶלָא אִם כֵּן נָתַן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ, אוֹ יִהְיֶה רֶוַח הַמִּתְעַסֵּק יוֹתֵר עַל הֶפְסֵדוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן הַשֻּׁתָּפוּת.

יהַמִּשְׁתַּתֵּף עִם חֲבֵרוֹ בְּמָעוֹת אוֹ בְּקַרְקַע, אוֹ הַנּוֹתֵן לוֹ עֲסָק - לֹא יְצָרֵף הַשָּׂכָר עִם הַקֶּרֶן; שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה שָׁם שָׂכָר, וְנִמְצְאוּ בָּאִין לִידֵי רִבִּית.

וְכֵן לֹא יִתֵּן לוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עֵסֶק אוֹ שֻׁתָּפוּת, וְיִכְתֹּב אוֹתָן מַלְוָה; שֶׁמָּא יָמוּת, וְנִמְצָא הַשְּׁטָר בְּיַד הַיּוֹרֵשׁ, וְגוֹבֶה בּוֹ אֶת הָרִבִּית.

יאאָסוּר לְהַקְדִּים אֶת הָרִבִּית אוֹ לְאַחֵר אוֹתָהּ.

כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ סִבְלוֹנוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁיַּלְוֵהוּ - זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת; לָוָה מִמֶּנּוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מָעוֹתָיו, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ סִבְלוֹנוֹת בִּשְׁבִיל מָעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְּטֵלִין אֶצְלוֹ - זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת.

וְאִם עָבַר וְעָשָׂה כֵּן, הֲרֵי זֶה אֲבַק רִבִּית.

יבמִי שֶׁלָּוָה מֵחֲבֵרוֹ, וְלֹא הָיָה רָגִיל מִקֹּדֶם לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם - אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַלְּסוֹ בִּדְבָרִים, אוֹ יַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר" (דברים כג, כ) - אַפִלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים.

וְכֵן אָסוּר לוֹ לְלַמֵּד אֶת הַמַּלְוֶה מִקְרָא אוֹ תַּלְמוּד, כָּל זְמַן שֶׁמָּעוֹתָיו בְּיָדוֹ, אִם לֹא הָיָה רָגִיל בְּזֶה מִקֹּדֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר".

יגהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ - לֹא יֹאמַר לוֹ 'דַּע אִם בָּא אִישׁ פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי' - כְּלוֹמַר: שֶׁתְּכַבְּדוֹ וְתַאֲכִילוֹ וְתַשְׁקֵהוּ כָּרָאוּי. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

ידיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּמוֹ רִבִּית, וּמֻתָּרִין.

כֵּיצַד? לוֹקֵחַ אָדָם שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּפָחוּת, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

וּמֻתָּר לָאָדָם לִתֵּן לַחֲבֵרוֹ דִּינָר כְּדֵי שֶׁיַּלְוֶה לִפְלוֹנִי מֵאָה דִּינָרִין; שֶׁלֹּא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָא רִבִּית הַבָּאָה מִן הַלֹוֶה לַמַּלְוֶה.

וְכֵן אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ 'הֵא לְךָ דִּינָר זֶה וֶאֱמֹר לִפְלוֹנִי שֶׁיַּלְוֵנִי', שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָא שְׂכַר אֲמִירָה.

טויֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן מֻתָּרִין, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית.

כֵּיצַד? אָמַר לוֹ 'הַלְוֵנִי מָנֶה', אָמַר לוֹ 'מָנֶה אֵין לִי, חִטִּים בְּמָנֶה יֵשׁ לִי', וְנָתַן לוֹ חִטִּים בְּמָנֶה, וְחָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ בְּתִשְׁעִים - הֲרֵי זֶה מֻתָּר; אֲבָל אֲסָרוּהוּ, מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית, שֶׁהֲרֵי נָתַן לוֹ תִּשְׁעִים, וְלוֹקֵחַ מֵאָה.

וְאִם עָבַר וְעָשָׂה כְּזֶה - הֲרֵי הוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ מֵאָה בַּדִּין, שֶׁאַפִלּוּ אֲבַק רִבִּית אֵין כָּאן.

וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ מְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ - לֹא יַחְזֹר וְיַשְׂכִּיר אוֹתָהּ לְבַעַל הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית; שֶׁהֲרֵי זֶה עוֹמֵד בְּשָׂדֵהוּ כְּשֶׁהָיָה, וְנוֹתֵן לְזֶה שָׂכָר בְּכָל חֹדֶשׁ בִּשְׁבִיל מָעוֹתָיו שֶׁהִלְוָהוּ.

טזאָסוּר לְהַשְׂכִּיר אֶת הַדִּינָרִין. שֶׁאֵין זֶה דּוֹמֶה לְמַשְׂכִּיר אֶת הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי חוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, וְזֶה מוֹצִיא אֵלּוּ וּמֵבִיא דִּינָרִין אֲחֵרוֹת, וְנִמְצָא זֶה אֲבַק רִבִּית.

יזמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ דִּינָיו, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, עַל יְדֵי זֶה שֶׁלֹּא נָתַן, יִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ, וְנָתַן עַל יָדוֹ דִּינָר - אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ יָתֵר מִדִּינָר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.