Rambam - 1 Chapter a Day - Estudo diário de Torá

אכָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְטָעָה: אִם טָעָה בִּדְבָרִים הַגְּלוּיִין וְהַיְּדוּעִין, כְּגוֹן דִּינִין הַמְּפֹרָשִׁין בַּמִּשְׁנָה אוֹ בַּתַּלְמוּד - חוֹזֵר הַדִּין וּמַחֲזִירִין הַדָּבָר כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, וְדָנִין בּוֹ כַּהֲלָכָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר, כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה שֶׁנָּטַל הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיָה אַלָּם, אוֹ שֶׁטִּמֵּא דָּבָר הַטָּהוֹר, אוֹ שֶׁהוֹרָה בַּכְּשֵׁרָה שֶׁהִיא טְרֵפָה וְהֶאֱכִילָהּ לַכְּלָבִים, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם; אַף עַל פִּי שֶׁגָּרַם לְהֶזֵּק, לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק.

בטָעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת, כְּגוֹן דָּבָר שֶׁהוּא מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים אוֹ אֲמוֹרָאִים, וְלֹא נִפְסְקָה הֲלָכָה כְּאֶחָד מֵהֶן בְּפֵרוּשׁ, וְעָשָׂה כְּאֶחָד מֵהֶן, וְלֹא יָדַע שֶׁכְּבָר פָּשַׁט הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הָעוֹלָם כְּדִבְרֵי הָאַחֵר: אִם הָיָה זֶה הַדַּיָּן מֻמְחֶה, וְנוֹטֵל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גָּלוּת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נוֹטֵל רְשׁוּת אֲבָל קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן - הוֹאִיל וְהוּא מֻמְחֶה, חוֹזֵר הַדִּין.

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אֶחָד הַנּוֹטֵל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גָּלוּת אוֹ הַנּוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

גהָיָה הַטּוֹעֶה מֻמְחֶה, וְלֹא נָטַל רְשׁוּת וְלֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻמְחֶה אֲבָל קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן לָדוּן לָהֶן כַּדִּין, וְטָעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת: אִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְאִם לֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, יַחֲזֹר הַדִּין, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר, יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ.

דאֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, וְלֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וְאֵינוֹ בִּכְלַל הַדַּיָּנִין. לְפִיכָךְ אֵין דִּינָיו דִּין, בֵּין טָעָה בֵּין לֹא טָעָה. וְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין - אִם רָצָה, חוֹזֵר וְדָן בִּפְנֵי בֵּית דִּין.

וְאִם טָעָה, וְנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד - חַיָּב לְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ, וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ מִבַּעַל דִּין זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲזִיר, אוֹ שֶׁטִּמֵּא, אוֹ שֶׁהֶאֱכִיל דָּבָר הַמֻּתָּר לַכְּלָבִים - יְשַׁלֵּם כְּדִין כָּל גּוֹרֵם לְהַזִּיק, שֶׁזֶּה מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק הוּא.

הדַּיָּן שֶׁטָּעָה, וְחִיֵּב שְׁבוּעָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ, וְעָשָׂה זֶה פְּשָׁרָה עִם בַּעַל דִּינוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע, וְאַחַר כָּךְ יָדַע שֶׁאֵינוֹ בֶּן שְׁבוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עַל הַפְּשָׁרָה - אֵינָהּ כְּלוּם; שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו לִתֵּן לוֹ אוֹ לִמְחֹל לוֹ, אֶלָא כְּדֵי שֶׁיִּפָּטֵר מִשְּׁבוּעָה שֶׁחִיְּבוֹ בָּהּ הַטּוֹעֶה, וְכָל קִנְיָן בְּטָעוּת, חוֹזֵר. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

ושְׁנַיִם שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין - אֶחָד אוֹמֵר 'נָדוּן כָּאן', וְאֶחָד אוֹמֵר 'נַעֲלֶה לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁמָּא יִטְעוּ אֵלּוּ הַדַּיָּנִין וְיוֹצִיאוּ מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין' - כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. וְאִם אָמַר 'כִּתְבוּ וּתְנוּ לִי מֵאֵיזֶה טַעַם דַּנְתּוּנִי, שֶׁמָּא טְעִיתֶם' - כּוֹתְבִים וְנוֹתְנִין לוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ.

וְאִם הֻצְרַךְ דָּבָר לִשְׁאֹל מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם - כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין וְשׁוֹאֲלִין, וְדָנִין לָהֶם בְּעִירָם כְּפִי מַה שֶׁיָּבוֹא בִּכְתָב בֵּית דִּין הַגָּדוֹל.

זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר הַדִּינִין שֶׁזֶּה טוֹעֵן וְזֶה טוֹעֵן, אוֹ בְּשֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה 'נָדוּן כָּאן' וְהַלּוֹוֶה אוֹמֵר 'נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל'. אֲבָל אִם אָמַר הַמַּלְוֶה 'נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל' - כּוֹפִין אֶת הַלּוֹוֶה וְעוֹלֶה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי כב, ז). וְכֵן אִם טָעַן זֶה שֶׁהִזִּיקוֹ אוֹ גְּזָלוֹ, וְרָצָה הַטּוֹעֵן לַעֲלוֹת - כּוֹפִין בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ אֶת הַנִּטְעָן לַעֲלוֹת עִמּוֹ. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שָׁם עֵדִים אוֹ רְאָיָה לַנִּגְזָל אוֹ לַנִּזָּק אוֹ לַמַּלְוֶה; אֲבָל טַעֲנָה רֵיקָנִית, אֵין מְחַיְּבִין אֶת הַנִּטְעָן לָצֵאת כְּלָל, אֶלָא נִשְׁבָּע בִּמְקוֹמוֹ, וְנִפְטָר.

טוְכֵן הַדִּין בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין גָּדוֹל, אֲבָל יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֲכָמִים גְּדוֹלִים מֻמְחִין לָרַבִּים, וּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָן כְּמוֹתָן, אִם אָמַר הַמַּלְוֶה 'נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁבְּאַרְצוֹ לִפְנֵי פְּלוֹנִי הַגָּדוֹל, וְנָדוּן לְפָנָיו בְּדִין זֶה' - שֶׁכּוֹפִין אֶת הַלּוֹוֶה, וְהוֹלֵךְ עִמּוֹ. וְכָּךְ הָיוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בִּסְפָרַד.