| בבָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵֹ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית: |
| |
|
חַרְבוֹת צֻרִים
כְּתַּרְגּוּמוֹ: אִזְמְלָוָן חֲרִיפִין, וְכֵן (תהלים פט מד): אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, כְּשֶׁהַחֲרִיפוּת נֶהְפָּךְ לַצְּדָדִין וְאֵינוֹ חוֹתֵךְ יָפֶה, וְכֵן (ישעיהו נד יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ.
|
| |
|
שֵׁנִית
שֶׁמָּלוּ כְּבָר בְּלֵיל יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם קָהָל גָּדוֹל יַחַד, וְזוֹ פַּעַם שֵׁנִית, שֶׁכָּל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא נָשְׁבָה לָהֶם רוּחַ צְפוֹנִית וְלֹא הָיָה לָהֶם יוֹם נוֹחַ לָמוּל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּיבָמוֹת (עא ב). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שם): שֵׁנִית זוֹ פְּרִיעַת מִילָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ.
|
| גוַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מָל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָֽעֲרָלֽוֹת: |
| |
|
גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת
עַל שֵׁם הַמְּאוֹרָע נִקְרָא, שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִין גִּבְעָה.
|
| דוְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁר־מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כָּל־הָעָ֣ם הַיֹּצֵא֩ מִמִּצְרַ֨יִם הַזְּכָרִ֜ים כֹּ֣ל | אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה מֵ֚תוּ בַמִּדְבָּר֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם: |
| |
|
וְזֶה הַדָּבָר
עַל יְדֵי דִּבּוּר מָל אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: סְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עֲרֵלִים, לֹא כָּךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם (בראשית יז ט): וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר וְגוֹמֵר (שם שם ח), וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ.
|
| |
|
כָּל הָעָם הַיּוֹצֵא
לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם כָּאן, שֶׁכֻּלָּם מֵתוּ, וְהֵם הָיוּ מוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מֻלִים הָיוּ.
|
| הכִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָ֠ם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ: |
| |
|
לֹא מָלוּ
כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּי, שֶׁלֹּא נָשְׁבָה רוּחַ צְפוֹנִית, וְהֵם שֶׁמָּלוּ עַכְשָׁיו.
|
| וכִּ֣י | אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה הָֽלְכ֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ בַּמִּדְבָּר֒ עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַגּ֜וֹי אַנְשֵׁ֚י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּֽצְאִ֣ים מִמִּצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־שָֽׁמְע֖וּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֚ע יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם לְבִלְתִּ֞י הַרְאוֹתָ֣ם אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֚ה לַֽאֲבוֹתָם֙ לָ֣תֶת לָ֔נוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: |
| זוְאֶת־בְּנֵיהֶם֙ הֵקִ֣ים תַּחְתָּ֔ם אֹתָ֖ם מָ֣ל יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־עֲרֵלִ֣ים הָי֔וּ כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ: |
| |
|
וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם
וְאֶת בְּנֵיהֶם שֶׁהֵקִים תַּחְתֵּיהֶם, הֵם הַיִּלּוֹדִים בַּמִּדְבָּר, אוֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ.
|
| חוַיְהִ֛י כַּֽאֲשֶׁר־תַּ֥מּוּ כָל־הַגּ֖וֹי לְהִמּ֑וֹל וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּ֛ם בַּֽמַּֽחֲנֶ֖ה עַ֥ד חֲיוֹתָֽם: |
| |
|
וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם
(תַּרְגּוּם:) בַּאֲתַרְהוֹן, וְלֹא צָרוּ עַל הָעִיר.
|
| |
|
עַד חֲיוֹתָם
מִן הַמַּכָּה.
|
| טוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת־חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֚וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| |
|
גַּלּוֹתִי
הֲסִירוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ 'רָעָה' וְהוּא סִימָן שֶׁל דָּם, רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם בַּמִּדְבָּר, וְהוּא שֶׁאָמַר משֶׁה בַּמִּדְבָּר (שמות לב יב): לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהוּא דַּם מִילָה, וּכְשֶׁמָּלוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ וּבָא אוֹתוֹ הַדָּם הוּסְרָה אוֹתָהּ הַחֶרְפָּה שֶׁעֲדַיִין עֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם הָיוּ מוֹנִים לָהֶם, כָּךְ דָרַשׁ רַבִּי משֶׁה הַדַּרְשָׁן.
|
| |
|
גַּלּוֹתִי
הֲסִירוֹתִי, כְּמוֹ: (תהלים קיט כב), גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה: (בראשית כט י), וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן.
|
| יוַיַּֽחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּֽעֲשֹ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָֹ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ: |
| יאוַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵֽעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| |
|
מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח
יוֹם הֲנָפַת הָעוֹמֶר, שֶׁהִקְרִיבוּ עוֹמֶר תְּחִלָּה וּמִז' בַּאֲדָר שֶׁמֵּת משֶׁה, שֶׁפָּסַק הַמָּן, הָיוּ מִסְתַפְּקִין עַד עַכְשָׁיו מִמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם שֶׁלָּקְטוּ בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז לה): אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַהֲלֹא מ' שָׁנָה חָסֵר שְׁלשִׁים יוֹם, שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת יְרִידַת הַמָּן בְּט"ו בְּאִיָיר, אֱמוֹר מֵעַתָּה, בַּחֲרָרָה שֶׁהוֹצִיאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ טַעַם מָן.
|
| יבוַיִּשְׁבֹּ֨ת הַמָּ֜ן מִֽמָּֽחֳרָ֗ת בְּאָכְלָם֙ מֵֽעֲב֣וּר הָאָ֔רֶץ וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מָ֑ן וַֽיֹּאכְל֗וּ מִתְּבוּאַת֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽיא: |
| |
|
וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן
לְפִיכָךְ: וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, אִם הָיָה לָהֶם מָן לֹא הָיוּ אוֹכְלִים מִן הַתְּבוּאָה, שֶׁהַמָּן הָיָה נוֹחַ לָהֶם, מָשָׁל אוֹמֵר לַתִּינוֹק: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִין, לְפִי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא הָיָה עוֹד וְגוֹ'.
|
| יגוַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת יְהוֹשֻׁ֘עַ֘ בִּֽירִיחוֹ֒ וַיִּשָּׂ֚א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִישׁ֙ עֹמֵ֣ד לְנֶגְדּ֔וֹ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלוּפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיֵּ֨לֶךְ יְהוֹשֻׁ֚עַ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ הֲלָ֥נוּ אַתָּ֖ה אִם־לְצָרֵֽינוּ: |
| |
|
בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ
מִכָּאן לְעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר שֶׁהִיא מִן הָעִיר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּתוֹךְ יְרִיחוֹ.*
|
| |
|
הֲלָנוּ אַתָּה
(תַּרְגּוּם:) הַלְמִסְעַדְנָא אֲתֵיתָא.
|
| ידוַיֹּ֣אמֶר | לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהֹוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ: |
| |
|
עַתָּה בָאתִי
לְעֶזְרָתְךָ, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וּלְתוֹפְשָׂהּ לְהַפִּיל הַחוֹמָה, אֲבָל בִּימֵי משֶׁה רַבָּךְ בָּאתִי וְלֹא חָפֵץ בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים וְגוֹ'.
|
| טווַיֹּ֩אמֶר֩ שַׂר־צְבָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ שַׁל־נַֽעַלְךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔ךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה עֹמֵ֥ד עָלָ֖יו קֹ֣דֶשׁ ה֑וּא וַיַּ֥עַשׂ יְהוֹשֻׁ֖עַ כֵּֽן: |
| |
|
שַׂר צְבָא ה'
יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא צָבָא לַה', וּמִיכָאֵל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י כא): מִיכָאֵל שַׂרְכֶם.
|
