| אהִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ: |
| |
|
הנה יום וגו':
חביב להקב"ה:
|
| |
|
וחולק שללך בקרבך:
שלל שתשללי מאויבים יחלקו יושביך בקרבך וכן ת"י ויפלגון ב"י נכסי עממיא בגויך ירושלם:
|
| בוְאָֽסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם | אֶֽל־יְרֽוּשָׁלִַם֘ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תִּשָּׁכַ֑בְנָה (כתיב תִּשָּׁגַ֑לְנָה) וְיָצָ֞א חֲצִ֚י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר: |
| |
|
ויתר העם לא יכרת:
לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו:
|
| גוְיָצָ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִלָּֽחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב: |
| |
|
כיום הלחמו ביום קרב:
כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף:
|
| דוְעָֽמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּֽוֹם־הַ֠הוּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַם֘ מִקֶּדֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֚ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה: |
| |
|
מחציו:
מאמצעיתו:
|
| |
|
מזרחה וימה:
מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך:
|
| |
|
ומש חצי ההר צפונה וגו':
חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו:
|
| |
|
חציו נגבה:
לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב:
|
| הוְנַסְתֶּ֣ם גֵּֽיא־הָרַ֗י כִּֽי־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי־הָרִים֘ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּֽאֲשֶׁ֚ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כָּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ: |
| |
|
ונסתם גיא הרי:
י"ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום:
|
| |
|
כי יגיע:
גובה גיא שהיה בין ההרים:
|
| |
|
אל אצל:
אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיהו מ״א:ט׳) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה:
|
| |
|
ונסתם:
בראותכם המופת הגדול הזה:
|
| |
|
כאשר נסתם מפני הרעש:
(שם) ויניעו אמות הסיפים ביום שנתנגע עוזיה:
|
| |
|
כל קדושים:
מלאכים:
|
| ווְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת וְקִפָּאֽוֹן (כתיב יְקִפָּאֽוֹן) : |
| |
|
לא יהיה אור יקרות וקפאון:
י"ת לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהי' יקרות ל' כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך:
|
| |
|
וקפאון:
קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י):
|
| זוְהָיָ֣ה יֽוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַֽיהֹוָ֖ה לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר: |
| |
|
והיה יום אחד:
והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב"ה הוא היום ידוע שהוא להכנת ישעו של הקב"ה:
|
| |
|
לא יום ולא לילה:
לא אור נוגה באור של עולם הבא שנא' (ישעיהו ל׳:כ״ו) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר:
|
| |
|
ולא לילה:
ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד:
|
| |
|
והיה לעת ערב:
קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן ת"י לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא:
|
| חוְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵֽצְא֚וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבַחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה: |
| |
|
והיה ביום ההוא:
כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב:
|
| |
|
יצאו מים חיים מירושלים:
וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד:
|
| |
|
הים הקדמוני:
שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מ״ז:ד׳) וימד אלף ויעבירני במים וגו':
|
| טוְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד: |
| |
|
יהיה ה' אחד:
שכל האומות יעזבו הבליהם ויודו לו שהוא אחד ואין עמו אל נכר:
|
| |
|
ושמו אחד:
שיהא שמו נזכר בפי כולם:
|
| ייִסּ֨וֹב כָּל־הָאָ֚רֶץ כָּֽעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְֽרָֽאֲמָה֩ וְיָֽשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד־מְק֞וֹם שַׁ֚עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
| |
|
יסוב כל הארץ:
יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהי כל העולם כולו מישור וירושלים הר כדי שתראה גבוה על הכל:
|
| |
|
מגבע לרמון נגב ירושלים:
שנינו בתוספתא דסוטה נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקשין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור:
|
| |
|
וראמה:
מתוך שכל סביבה מישור תראה היא גבוה:
|
| |
|
וישבה תחתיה:
במקומה:
|
| |
|
עד שער הפנים ומגדל חננאל:
גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר:
|
| |
|
עד יקבי המלך: ת"י שיחי דמלכא פושיי"ן בלע"ז וכמו (ב"ק נ:) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הם בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו ומדרש אגדה יקבי מלך ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים:
|
| יאוְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְיָֽשְׁבָ֥ה יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח: |
| |
|
וחרם לא יהיה:
העיר עוד:
|
| יבוְזֹ֣את | תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֚ף יְהֹוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק | בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם: |
| |
|
המק בשרו והוא עומד:
זה ניפול איברים:
|
| יגוְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהֹוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָֽלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ: |
| |
|
תהיה מהומת ה' רבה בהם:
לערבב חכמתם להפכם לשגעון:
|
| |
|
והחזיקו איש יד רעהו:
יאחז בו להרגו:
|
| |
|
ועלתה ידו:
כל דאלים גבר:
|
| ידוְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כָּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד: |
| |
|
וגם יהודה:
על כרחה תלחם על ישראל:
|
| טווְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַֽחֲמ֔וֹר וְכָ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּֽחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת: |
| |
|
כמגפה הזאת:
המפורשת למעלה המק בשרו:
|
| טזוְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: |
| |
|
את חג הסוכות:
כמו שפירשו רז"ל במס' עכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג'):
|
| יזוְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַֽעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֚וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם: |
| |
|
הגשם:
גשמים ממש להצמיח פירות ארצם ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה:
|
| יחוְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹא־תַֽעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֚ף יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: |
| |
|
ואם משפחת מצרים לא תעלה:
והן אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה אותם:
|
| |
|
ולא עליהם:
תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס:
|
| |
|
תהיה המגפה:
של רעב:
|
| |
|
אשר יגוף ה':
זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל העכו"ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם:
|
| יטזֹ֥את תִּֽהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: |
| כבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָ֑ה וְהָיָ֚ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ: |
| |
|
מצילות הסוס:
על הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר זבחים לרוב:
|
| |
|
מצילות הסוס:
טנטיני"ר בלע"ז:
|
| |
|
והיה הסירות:
שהם היו לדשן (את הדשן) אף הם יהיו של זהב ושל כסף כמזרקים אשר לפני המזבח:
|
| כאוְ֠הָיָה כָּל־סִ֨יר בִּירֽוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה קֹדֶשׁ לַֽיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כָּל־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָֽקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹֽא־יִהְיֶ֨ה כְנַֽעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: |
| |
|
ולא יהיה כנעני:
לא יצטרכו לסחור כמו (ישעיהו כ״ג:ח׳) כנעניה נכבדי ארץ, ד"א אין כאן עני:
|
