Êkev Leitura da Torá

Yeshayahu (Isaiah) פרק מט

ידוַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וַֽאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי:
		ותאמר ציון: היא היתה סבורה ששכחתיה:
טוהֲתִשְׁכַּ֚ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵֽרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ:
		התשכח אשה עולה: עולל שלה:
		מרחם בן בטנה: מלרחם על בן בטנה:
		גם אלה תשכחנה: אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך:
טזהֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חֽוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד:
		על כפים: על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור:
יזמִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַֽחֲרִיבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ:
		מהרו בניך: לשוב:
יחשְׂאִ֨י־סָבִ֚יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהֹוָ֗ה כִּ֚י כֻלָּם֙ כַּֽעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה:
יטכִּ֚י חָרְבֹתַ֙יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑ךְ כִּ֚י עַתָּה֙ תֵּֽצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב וְרָֽחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ:
		תצרי מיושב: תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:
כעוֹד יֹֽאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה:
		בני שכוליך: בנים שהיית שכולה מהם:
		גשה לי: התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה:
כאוְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֚י יָֽלַד־לִי֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַֽאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה \| וְסוּרָ֗ה וְאֵ֙לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֚ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם:
		גלמודה: שולדא בלע"ז:
		וסורה: מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה:
כבכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֚א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֚יאוּ בָנַ֙יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה:
		ידי: נסי סימן להביא גליות:
		נסי: פירקא בלע"ז כמו וכנס על הגבעה (לעיל ל) והוא סימן קיבוץ ונותנין בראשה בגד:
		בחוצן: איישיל"א בלע"ז ודומה לו בעזרא וגם אני חצני נערתי (נחמיה ה):
כגוְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶרֶץ יִשְׁתַּֽחֲווּ לָ֔ךְ וַֽעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֙עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קוָֹֽי:
כדהֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט:
		היוקח מגבור מלקוח: כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק:
כהכִּי־כֹ֣ה \| אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֚י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָֽנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָֽנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ:
		ואת יריבך: ועם מריביך אני אריב:
כווְהַֽאֲכַלְתִּ֚י אֶת־מוֹנַ֙יִךְ֙ אֶת־בְּשָׂרָ֔ם וְכֶֽעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָֽדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֚י יְהֹוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹֽאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב:
		והאכלתי את מוניך: הבבליי' לחית השדה את בשרם, מוניך ל' אל תונו (ויקרא כה) אונאת דברים המקנתרי' אותך בגידופיהם:
		וכעסיס: מתק יין:
		דמם ישכרון: כן ישכרו מדמם אותם הרגילים לשתות דם ומי הם אלו עוף השמים כן ת"י:

Yeshayahu (Isaiah) פרק נ

אכֹּ֣ה \| אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֚וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ אוֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֚ן בַּֽעֲו‍ֹנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם:
במַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָאתִי֘ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָֽצְרָ֚ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַֽעֲרָתִ֞י אַֽחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֚ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֚שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא:
		מדוע באתי: להתקרב אליכם ואין איש מי מכם פונה אלי:
גאַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם:
		אלביש שמים: צבא השמים שרי העכו"ם כשאני בא ליפרע מן האומה:
דאֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֚תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר \| בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים:
		נתן לי לשון למודים: ישעיה היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העיפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה דבר:
		לעות: מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהילים קי״ט:קכ״ו) לקבוע להם עתים:
		יעיר לי אזן: מעורר את אזני ברוח קדשו:
		לשמוע כלמודים: במשפט הלימודים האמת והנכוחה:
האֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ פָּֽתַח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי:
		פתח לי אוזן: והשמיעני את מי אשלח (לעיל ו) שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס שלחתי את מיכה וכו' כדאיתא בפסיקתא דנחמו נחמו:
		ואנכי לא מריתי: מלילך בשליחותו ולא נסוגותי אחור אלא ואומר הנני שלחני (שם):
וגֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק:
		גוי נתתי למכים: הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן:
זוַֽאדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֚מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָֽאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ:
		וה' אלהים יעזר לי: אם יקומו עלי:
חקָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי:
		קרוב מצדיקי: הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין:
טהֵ֣ן אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֚ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹֽאכְלֵֽם:
		עש: תולע' הבגדים:
ימִ֚י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהֹוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר \| הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּֽאלֹהָֽיו:
		בקול עבדו: בקול הנביאים:
		אשר הלך חשכים: אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו:
יאהֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ \| בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָֽיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַֽעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן:
		הן כולכם: שאינכם שומעים בקול נביאיו:
		קודחי אש: עברתו עליכם:
		מאזרי זיקות: מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן:
		לכו באור אשכם: לפי דרככם תלקו:
		מידי: תהא גמולכם זאת לכם:

Yeshayahu (Isaiah) פרק נא

אשִׁמְע֥וּ אֵלַ֛י רֹ֥דְפֵי צֶ֖דֶק מְבַקְשֵׁ֣י יְהֹוָ֑ה הַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם וְאֶל־מַקֶּ֥בֶת בּ֖וֹר נֻקַּרְתֶּֽם:
		אל צור חוצבתם: ממנו:
		ואל מקבת בור: שנוקבין וחוצבין בה את הבורות אשר:
		נוקרתם: בה:
		נוקרתם: ל' נקרת הצור (שמות ל״ג:כ״ב) יקרוה עורבי נחל (משלי ל׳:י״ז) ומי הוא הצור הוא אברהם אביכם ומי היא המקבת היא שרה אשר חוללתכם אשר ילדתכם ל' כי חלה גם ילדה (לקמן סו):
בהַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־שָׂרָ֖ה תְּחֽוֹלֶלְכֶ֑ם כִּֽי־אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַֽאֲבָֽרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ:
		תחוללכם: אשר תלד אתכ':
		כי אחד קראתיו: כי אחד היה יחידי בארץ כנען אשר הגליתיו שם מארצו וממולדתו, קראתיו רביתיו וגדלתיו לשון קריאי העדה (במדבר א) וכשם שהוא היה יחיד וגדלתיו כן אגדל אתכם שאתם יחידים לי:
גכִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֚שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֚וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה:
		וערבתה: אף הוא ל' מדבר כמו בארץ ערבה ושוחה (ירמיהו ב׳:ו׳) אלא שהערבה כבר היה בה ישוב והוחרבה:
		תודה: קול הודייה: