Exodus פרק ל

חוּבְהַֽעֲלֹ֨ת אַֽהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם:
ובהעלות: כשידליקם להעלות להבתן:
יקטירנה: בכל יום פרס מקטיר שחרית ופרס מקטיר בין הערבים:
טלֹא־תַֽעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו:
לא תעלו עליו: על מזבח זה:
קטרת זרה: שום קטורת של נדבה. כולן זרות לו חוץ מזו:
ועולה ומנחה: ולא עולה ומנחה, עולה של בהמה ועוף, ומנחה היא של מין לחם:
יוְכִפֶּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ עַל־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַֽיהֹוָֽה:
וכפר אהרן: מתן דמים:
אחת בשנה: ביום הכפורים, הוא שנאמר באחרי מות (ויקרא טז יח) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו:
חטאת הכפורים: הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו:
קדש קדשים: המזבח מקודש לדברים הללו בלבד ולא לעבודת אחרת: