יב. "והיה

-

השכר ל- מעשה הצדקה שלום, ו - השכר ל- עבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם". -

זה פסוק בישעי', ויש מפרשים האומרים, ש"מעשה" ו"עבודה" הם ענין אחד, הפסוק חוזר על אותו ענין במלים שונות. ואילו תרגום יונתן מפרש שהם שני ענינים, שני אופנים שונים בענין הצדקה, ואשר עבור מעשה הצדקה מגיע השכר של שלום, ועבור ה עבודה של צדקה מגיע השכר של השקט ובטח עד עולם. להבין ההפרש שבין "מעשה" ל"עבודה" -

איזה אופן של צדקה נקרא "מעשה" ואיזה נקרא "עבודה"? ו -

ההפרש ש- בין "שלום" ל"השקט ובטח" כו'. -

שהשכר עבור אופן הצדקה הנקרא מעשה הוא שלום, והשכר עבור אופן הצדקה הנקרא עבודה הוא השקט ובטח, נבין זאת על פי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "עשה שלום במרומיו" -

אומרים על כך רבותינו ז"ל: כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, -

טבע המים והאש שהמים מכבים את האש, ו -

אילו מיכאל וגבריאל אין מכבין זה את זה. כלומר, -

לא שהחומר של מיכאל הוא מיסוד המים הרוחני והחומר של גבריאל הוא מיסוד האש הרוחני, אלא הכוונה היא: שמיכאל -

הוא, שר של חסד, הנקרא -

חסד נקרא בשם "מים", היורדים -

כטבע המים, ממקום גבוה למקום נמוך, והוא -

הירידה ממקום גבוה למקום נמוך ברוחניות, היא בחינת ההשפעה והתפשטות -

המשכת, החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה, היא -

ברוחניות, בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע, רק בצמצום עצום ורב, -

שההשפעה תהיה רק באופן של צמצום עצום של המעטת החיות באיכות, ושל צמצום רב של הקטנת החיות בכמות, והן -

חסד וגבורה, מדות נגדיות והפכיות זו לזו, -

חסד הוא ענין של השפעה בלתי מוגבלת ואילו גבורה היא ענין של הגבלה וצמצום, והיינו -

מתי חסד וגבורה נוגדים והפכיים אחד מהשני, כשהן בבחינת מדות לבדן, -

מדה היא הרי ענין של שיעור והגבלה, וכל מדה מוגבלת באופנה היא, אם באופן של חסד או באופן של גבורה,