Tanya do Dia

וזהו שכתוב: "והיה מעשה הצדקה -

שלום ", שגם הצדקה הנקראת בשם "מעשה" ולא בשם "עבודה" - אף-על-פי-כן ב"אתערותא דלתתא אתערותא דלעילא", -

על ידי עבודת הצדקה שלמטה נעשית התעוררות למעלה, מעורר -

על ידי ההתעוררות מלמטה, גילוי אור-אין-סוף ברוך-הוא בהארה רבה והשפעה עצומה, ונעשה שלום במרומיו -

בשרים ובמדות שלמעלה, שתהיה התכללות מיכאל וגבריאל, שר של חסד ושר של גבורה, ואשר גבורה תומתק בחסד, וגם בפמליא של מטה. -

בעולמות שלמטה, רק שבעולם הזה השפל - לא יתגלה השלום והברור -

של הטוב מהרע, ופירוד הרע מהטוב עד "עת קץ" -

של הרע, ולא בזמן הגלות, כנזכר לעיל. רק ב"עולם קטן" הוא האדם - בכל "עת מצא", זו תפילה, -

הנקראת " שלום ", שהרי גם בתפלה נעשה ענין השלום והבירור של הטוב מהרע, כמו שכתוב: "בצדק -

בצדקה, אחזה פניך", כנזכר לעיל. -

ההתגלות הפנימית של אלקות שמתגלה בשעת התפלה שאז ישנו ענין השלום. אך אחר התפלה יוכל להיות הרע -

שבנפש, חוזר ונעור בקל ולהתערב בטוב, כאשר יתהלך ב -

ענינים של חשכת עולם הזה. אך הצדקה בבחינת "עבודה" -

שהוא מתייגע עם עצמו לתת צדקה יותר מטבעו, הנה מאשר -

כיוון ש- יקרה וגדולה מעלתה במאוד מאוד, -

מאשר הצדקה שמצד הטבע, בהיותו מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני רצון העליון ברוך-הוא, ואתכפיא סטרא אחרא, -

וה"צד האחר", קליפה, מתכופפת לקדושה, ואזי אסתלק יקרא דקדשא-בריך-הוא כו', -

ואז מתרומם יקרותו של הקדוש ברוך הוא בכל העולמות, וכיתרון האור מן החשך דוקא -

כשמהפכים את החושך ועושים ממנו אור - יש לאור זה דוקא יתרון, מעלה עליונה, כנודע, אי לזאת -

לכן, אין הרע יכול להיות עוד חוזר ונעור בקלות כל כך מאליו, רק אם האדם יעוררנו וימשיכנו על עצמו חס ושלום. -

ואילו מעצמו לא יתעורר הרע כל כך בקלות. וזהו שכתוב "השקט ובטח עד עולם", -

שהשכר עבור "עבודת הצדקה" הוא "השקט ובטח עד עולם", "השקט" - הוא מלשון "שוקט על שמריו" , דהינו שהשמרים נפרדים לגמרי מן היין ונופלין למטה לגמרי, והיין למעלה זך וצלול בתכלית. ועל דרך זה הוא ב"עבודת הצדקה", -

בצדקה שבבחינת עבודה, ה"שמרים" הן בחינת תערבת רע שבנפשו, נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה למקורו ושרשו, -