והנה, מידת חסד זו בלי גבול ומידה נקראת על שמו של הקדוש-ברוך-הוא -

שזה אופן החסד של הקב"ה, "חסדי ה'", -

חסדיו של הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: -

כמו שכתוב : "וחסד ה' מעולם ועד עולם כו'". כי הגם שכל ישראל הם רחמנים וגומלי חסדים, ברם יש גבול ומדה לרחמי האדם, אבל הקדוש-ברוך-הוא נקרא "אין-סוף ברוך-הוא", ולמדותיו אין סוף, -

כשם שהוא יתברך אין סוף, כך גם מדותיו הן אין סופיות, כדכתיב: -

כמו שכתוב : "כי לא כלו רחמיו וכו'". -

רחמיו הם בלי סוף, הרי, כשם שחסדו של הקדוש ברוך הוא הוא אין סופי, כך גם האדם שעושה צדקה וחסד בלי הגבלה, זה גם כן נקרא "חסדי ה"', אופן החסד של הקב"ה. וזהו שאמר הנביא

אחר החרבן והגלות: "חסדי ה' כי לא תמנו וגו'", פרוש לפי שלא תמנו, -

מפני שאין אנו תמימים , שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטא ופגם בנפש ובעולמות עליונים, -

אלא יש בנו עדיין ענינים של חטאים ופגמים, על כן צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם -

חסדים בלי גבול ותכלית, כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עלאה, -

חסד עליון, שהוא -

בחינת רב חסד ורחמים בלי גבול ותכלית, כמו שכתוב: -

בסופו של אותו פסוק: "כי לא כלו רחמיו וגו'". -

רחמיו הם בלי גבול, הרי כיוון שיש להמשיך רחמים אלה - צריכה הצדקה להיות "חסדי ה"'. זה פירוש הפסוק "חסדי ה"', חסד בלי גבול ומדה, "כי לא תמנו" - שכן, אין אנו תמימים ושלמים ועלינו להזדקק להמשכה מהאור העליון שבלי גבול כדי לתקן את החטאים והפגמים (שכן, כדי שאלה יתוקנו כראוי על ידי תעניות וסיגופים, אין מצב הבריאות של דורותינו החלושים

מרשים זאת, אלא הדרך היא רק על ידי צדקה) - ולכן צריך להיות הסדר להתנהג ב"חסדי ה"', חסד בלי הגבלה. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה : "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה", שיעשו -

הצדקה, גם אם יהיו פטורים מדינא, -

גם אם מצד הדין הם פטורים מלתת צדקה, כי -

כפי שרבותינו ז"ל אומרים : "אין בן דוד בא כו'": -

עד שתכלה פרוטה מן הכיס", שלא תהיה, רחמנא ליצלן, אפילו פרוטה בכיס, ובכל זאת יתנו צדקה, כלומר, שנתינת הצדקה תהיה באופן בלתי מוגבל, הרי צדקה כזו מביאה את הכפרה המוחלטת של העוונות וכן היא מביאה את ה"מיד הן נגאלין" . מה שאין רבנו הזקן מביא את המאמר "עד שתכלה פרוטה מן הכיס", אלא מרמז זאת ב"וכו"' - מסביר הרבי, שאפשר לומר שזה מפני שאין רבנו הזקן רוצה לבטא מילים אלו, ומאמר חז"ל זה יכול להתבצע על ידי שיהודים יחשבו עצמם ברוחניות כרשים וכדלים. ויש לומר שזה גם מה שאין רבנו הזקן אומר " כשיהיו פטורים" מצד הדין, אלא "אם" - שכן, ענין זה יכול להתבצע ברוחניות.