אך היינו דוקא לשומר התורה ולא סר ממנה ימין ושמאל אפלו כמלא נימא; -

למי שלא נטה מהתורה אפילו לא בשערה אחת, אבל מי שהעביר עליו הדרך -

של התורה, חס ושלום, מאחר שהעוה דרכו, לתת מגרעות בקדש העליון, -

שכן, יהודי הרי ממשיך מ"קדש העליון" על יד מצוות, כפי שאנו אומרים בברכת המצוות "אשר קדשנו במצוותיו", שעל ידי מצוות ממשיכים "קדושה" מ"קדש העליון", ועל ידי אי-קיום מצוות, גורמים למגרעת בקדש העליון, שגרע ערכו, בחינת המשכתו, מה שהיה יכול להמשיך מבחינת אלהותו והארת האור מאור-אין-סוף ברוך-הוא -

שהיה בידו להמשיך, אלו היה שומר התורה ומקימה כהלכתה - הרי מעות זה לא יוכל לתקן, כי אם -

על ידי, בהמשכת האור העליון שלמעלה מהעולמות ואינו מתלבש בהן, -

אין אור עליון זה מתלבש בעולמות, הנקרא "חסד עלאה" -

חסד נעלה יותר, ו"רב חסד", -

חסד בריבוי, לפי שמאיר ומתפשט בבחינת אין-סוף בלי גבול ומדה, מאחר שאיננו מצמצם תוך -

בפנימיות העולמות אלא בבחינת מקיף עליהן מלמעלה, מריש כל דרגין עד סוף וכו', -

מהתחלת כל המדריגות עד סופן, הוא מקיף עליהם באופן שווה. וכשהאדם ממשיכו -

אור זה, למטה במעשיו ו"אתערותא דלתתא", -

בהתעוררות שהוא מעורר על ידי עבודתו למטה, אזי אור עליון זה מאיר ומתפשט תוך העולמות ומתקן כל מעות וכל מגרעות שנתנו בקדש העליון, ומחדש אורן וטובן ביתר שאת ויתר עז, בבחינת אור חדש ממש. -

לא אור של סדר השתלשלות, שכבר היה גם לפני כן וכעת רק נתגלה, אלא המדובר באור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות, לכן אמרו: -

חכמינו ז"ל : "במקום -

ובמדריגה, שבעלי תשובה עומדין וכו'". -

אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים שם, וזאת מפני שבעלי תשובה ממשיכים אור חדש שהוא למעלה לגמרי מסדר השתלשלות, אור שבלי גבול. וכפי שהרבי מדייק בלשון המובאת בכמה מקומות : "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד בו", שבמקום ובמדריגה ש"בעלי תשובה עומדין " בקביעות - "צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד בו", אין להם אפילו ה יכולת לעמוד שם; לא זו בלבד שאין "עומדין" במדריגה זו, אלא "אין יכולין ", אין להם אפילו היכולת לכך, שכן מדובר בסוג אור אחר הנמשך על ידי עבודת התשובה דוקא.