והאיך נשבר הלב ונדכה? הנה, מעט מזעיר הוא על ידי סגופים ותעניות, בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך, -

שצם הרבה, ועל ידי כך, הסיר לגמרי את נפשו הבהמית שמצד הקליפה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ולבי חלל בקרבי" - שהרגו בתענית

– שהרג את היצר הרע בתענית, ואילו אנו, שאין בכוחנו לצום הרבה, רק מעט מזעיר בא על ידי תעניות וסיגופים. אך עיקר הכנעת הלב, להיות נשבר ונדכה והעברת רוח הטמאה וסיטרא אחרא, הוא להיות מ"מארי דחשבנא" בעמק הדעת, -

לעשות חשבון צדק, כפי שעושה בעל החשבון, הבעל הבית עצמו, שנוגע לו החשבון ביותר, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תקון חצות, להתבונן במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות השכינה כנזכר לעיל, -

שעל ידי חטאים גורמים לגלות השכינה, וגם [גרם] לעקר נשמתו ונפשו האלקית מחיי החיים ברוך-הוא, -

מהקב"ה שהוא חיי החיים, והורידה למקום הטומאה והמות, הן היכלות הסיטרא אחרא, ונעשית

– הנשמה, בבחינת מרכבה אליהם

– כמו שמרכבה בטלה לרוכב המנהיג אותה, כך בטלה נשמתו לטומאה ולקליפות מהן היא מושכת את חיותה, לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו, כנזכר לעיל.

– שהשפע והחיות לגוף החוטא, באים מקליפה ו"סטרא אחרא". וכשהוא מתבונן ומתעמק בכל זה, נוצרת בו הכנעת הלב ולב נשבר, שכפי שנאמר לעיל זהו הזבח לשם אלקים. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "רשעים בחייהם קרויים מתים", כלומר

– "בחייהם", הכוונה ב תוך החיות שלהם, שהחיות עצמה היא ענין של מיתה, שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה, -

מהיכלות ה"סיטרא אחרא", ענין של טומאה ומות, היפך החיות של קדושה. (וכן מה שכתוב: "לא המתים יהללו גו'", אינו כ"לעג לרש" חס ושלום, -

אין הכוונה למתים ממש, שכן, כשאומרים על מתים ממש שאין הם יכולים להלל את ה', יש בכך משום לעג להם, אלא הכונה על הרשעים שבחייהם קרויים מתים, -

ועליהם אומרים, שאין הם יכולים להלל את ה', שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם, ואינם חפצים בתשובה, כנודע).

– שגם בשעה שהרשע רוצה להלל את ה', מבלבלים אותו במחשבות זרות, שההילול לא יהא כדבעי, ומשום כך אומרים עליהם "לא המתים יהללו גו"'. הנה כל האמור, צריך להביא אותו להיות "לב נשבר", כשהוא מתבונן שהוא כרת את נשמתו ונפשו האלקית, מחיי החיים ברוך הוא, והורידה למקום מיתה וטומאה – וזאת במי שעבר על איסור שיש בו כרת ומיתה בידי שמים, שכפי שהוסבר לעיל, נכרתת על ידי כך הנפש משרשה. להלן, מוסיף רבנו הזקן, שגם מי שלא עבר על איסור שיש בו כרת או מיתה בידי שמים – יכול גם הוא למצוא את עצמו, שכרת את נפשו האלקית מחיי החיים, בדוגמא כפי שהדבר הוא בכרת או במיתה בידי שמים: