ומכל מקום, -
למרות שזה באופן נעלה ביותר מאשר אצל האדם, בכל זאת, כדי לשכך האזן, נשמע ונתבונן ממשל אור השמש, המיוחד ובטל במקורו, ואינו עולה
– האור בהיותו בשמש עצמה, בשם כלל בפני עצמו רק שם המקור לבדו - כך
– גם, כל מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא ורצונו וחכמתו, אינן עולות ונקראות
– לגבי הקב"ה, בשמות אלו
– של מדות, רצון וחכמה, כלל אלא לגבי הנבראים
– בלבד, הערת כ"ק רבינו: "שהם למטה מאצי' – בבריאה יצירה ועשי' – והיינו", עליונים ותחתונים, -
הנבראים העליונים והנבראים התחתונים, שהויתם וחיותם והנהגתם, שהקדוש-ברוך-הוא מהוה ומחיה אותם ומנהיגם, הוא
– על ידי, ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו
– של הקב"ה, המתלבשות
– רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו של הקב"ה, מתלבשות במדותיו הקדושות, -
חסד, גבורה, תפארת וכו', הרי לגבי הנבראים, המתהווים, מקבלים חיותם ומונהגים מהקב"ה על ידי התלבשות רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו – במדותיו, נקראים הספירות והמדות בשמות חכמה, בינה, דעת ומדות. כדאיתא
– כמו שמצינו במדרש: "בעשרה דברים נברא העולם: בחכמה, בתבונה ובדעת וכו', דכתיב: -
ככתוב: ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו וגו'".
– כתוב הרי במדרש, שהתהוות העולם היא ב"עשרה דברים", שהם עשר ה"ספירות", וכמאמר אליהו: -
ב"פתח אליהו" שבהקדמת תיקוני זהר: "דאפיקת עשר תקונין, וקרינן להון עשר ספירן, -
אתה (ריבונו של עולם) הוצאת עשרה "תיקונין" והם נקראים "עשר ספירות", לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגלין ועלמין דאתגלין, -
כדי להנהיג בהן (בעשר הספירות) את ה"עולמות הסתומים" (העולמות שלמעלה מהשגה), ואת ה"עולמות הגלויים" (שהם גלויים להשגת האדם), ובהון אתכסיאת כו'".
– ובהם (ועל ידם) אתה מתכסה ומסתתר מהנבראים, שלא יראו בגלוי את החיות האלקית המהווה ומחיה אותם. רבנו הזקן מביא להלן דוגמא כיצד נתהוו הנבראים מהמדות והספירות: