כי הן דרך משל, דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח, ואור הירח הוא מהשמש, ונמצא אור שעל הארץ

– המאיר מן הלבנה, הוא אור האור של השמש.

– לא האור של השמש עצמה, אלא אור המתנוצץ מדבר שמקבל אורו מהשמש. וככה ממש דרך משל, האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכח ממדותיו של הקדוש-ברוך-הוא, לברא העולמות מאין ליש, ולהחיותן ולקימן כל זמן משך רצונו יתברך.

– שהם יחיו ויתקיימו. חיות כללית זו באה מה"מאמרות" עצמם. ומכללות המשכה והארה גדולה הזו, -

שמה"מאמרות" עצמם, האיר ה' והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה, -

של המשכה זו, וענפיה, -

של ההמשכה הכל לית, שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות, -

שב"מאמרות", והן הן

– ההארות שבבחינת תולדות, חלופי אותיות ותמורותיהן, וברא בהן

– ב"תולדות", שהם החילופים והתמורות של האותיות, ברואים פרטים שבכל עולם. וכן האיר ה' עוד, -

באופן נוסף (מהאותיות) והמשיך והוריד הארה דהארה דהארה

– לעיל דובר, שזה כמשל אור הלבנה המאיר על הארץ, אור שהוא הארה מהארה מהשמש, ואילו כאן מדובר שזה יורד למדריגה ולצמצומים נמוכים עוד יותר, והוא הארה דהארה דהארה – הארה שלישית, מהארות האותיות.

– מהאור המאיר מהאותיות – זהו הארה דהארה דהארה. וכן המשיך עוד, -

את ההארה מההארה וכו' והוריד עד למטה מטה בבחינת השתלשלות, -

כשלשלת, שכל טבעת נמוכה מקודמתה, עד שנברא הדומם ממש

– הדברים הדוממים שלא נראה בהם כל חיות, כאבנים ועפר, ושמותיהן "אבן" ו"עפר"

– שהשם הוא חיותו של החפץ, כנזכר בפרק הראשון, הם חלופים דחלופים כו' ותמורות דתמורות כו', -

כלומר, שהאותיות מתחלפות פעם שניה ויותר, כנזכר לעיל: -

הרי, שחיותו ומציאותו של כל נברא, הן האותיות של "דבר ה"', והנברא בטל במציאות ל"דבר הוי"', כך שכל הבריאה בטלה ומיוחדת אתו יתברך.

נשלם חלק שני בעזרת ה' יתברך ויתעלה.