Tanya do Dia

והנה, כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא –

כשיתעמק בהם מתוך עומק הלב והמוח, אזי ממילא, "כמים הפנים לפנים", -

מה שהקב''ה מראה אהבה גדולה כל כך לבני ישראל, תעורר גם בבני ישראל אהבה גדולה להקב''ה – בכך מסיים רבנו הזקן להסביר את ענין האהבה של ''כמים הפנים לפנים'' שהחל להסביר בפרק מ''ו, ועליה הוא אומר, שבקריאת שמע וברכותיה מסוגל יהודי במיוחד לעורר אהבה זו. ואז - תתלהט נפשו

– באהבה להקב''ה, ותתלבש ב"רוח נדיבה", להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד, -

שכל אלה לא יהיו אצלו העיקר, ורק לדבקה בו יתברך ולכלל באורו בדביקה חשיקה וכו', בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא

– התדבקות רוח ברוח, שרוח האדם תתאחד ברוח שלמעלה, כנזכר לעיל – שכשם שב''נשיקין'' בגשמיות, נעשה לא רק דביקות מפה לפה, מפיו של אחד לפיו של שני, כי אם גם התחברות הרוח וההבל של השני – כך גם באופן היחוד ברוחניות, שרוח האדם שלמטה מתאחדת עם הרוח שלמעלה – וזאת ירצה האדם מפאת אהבתו הגדולה להקב''ה, להיכלל באורו יתברך בבחינת ''נשיקין''. אך איך היא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא?

– על ידי מה מגיעים להתדבקות רוח ברוח, למילוי רצונו ''לדבקה בו יתברך וכו'"? - לזה אמר – אחרי ''ואהבת בכל לבבך'' וכו': "והיו הדברים האלה כו' על לבבך, ודברת בם כו'", -

האדם מגיע לדביקות האמורה על ידי התעמקותו בתורה ועל ידי הדיבור בתורה, וכמו שכתוב בעץ חיים, שיחוד הנשיקין – שבו ישנו ענין הדביקות של ''רוח ברוח'', עיקרו הוא יחוד חכמה-בינה-דעת בחכמה-בינה-דעת, והוא

– ענין, עיון התורה; -

ההתעמקות העמוקה והבנת התורה, שעל ידן מתאחדים חכמתו, בינתו, דעתו ושכלו של האדם בחכמה-בינה- דעת ושכל שלמעלה שבתורה, והפה –

על ידי שהאדם מדבר בפיו בתורה ''ודברת בם'', הוא מוצא

– של הרוח וגלויו

– של הרוח, בבחינת גלוי, והינו בחינת הדבור בדברי תורה, -