אבל הקדוש-ברוך-הוא דכתיב ביה: -

שלגביו כתוב: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו'", -

מחשבותיו של הקב''ה כביכול, שונות לגמרי ואינן בגדר כלל למחשבות האדם, הרי מחשבתו ודעתו

– של הקב''ה, שיודע כל הנבראים, מקפת כל נברא ונברא מראשו ועד תחתיתו, ותוכו ותוך תוכו, הכל

– מוקף במחשבתו של הקב''ה, בפעל ממש.

– שלא כמו שהדבר הוא באדם, שההקפה היא רק בדמיון, אלא כאן מדובר בפועל ממש.

למשל, כדור הארץ הלזו, -

המשל בא להמחיש כיצד נברא פרטי מוקף במחשבה ובידיעה שלמעלה - הרי ידיעתו יתברך מקפת כל עובי כדור הארץ וכל אשר בתוכו ותוך תוכו עד תחתיתו, -

את הכל

– מקיפה ידיעתו של הקב''ה, בפועל ממש, שהרי ידיעה זו

– של הקב''ה, היא חיות כל עובי כדור הארץ כלו, והתהוותו "מאין" ל"יש".

– כדור הארץ כולו, נוצר (ומתהווה תמיד) ''מאין ליש'', וזאת ממש שהידיעה שלמעלה יודעת את כל כדור הארץ. רק שלא היה מתהוה

– כדור הארץ, כמות שהוא עתה, בעל גבול ותכלית וחיות מועטת מאד, כדי בחינת דומם וצומח, -

ולא למעלה מזה - אם לא

– מה שכדור הארץ נתהווה על ידי צמצומים רבים ועצומים, שצמצמו האור והחיות שנתלבש בכדור הארץ להחיותו ולקיימו בבחינת גבול ותכלית, ובבחינת דומם וצומח בלבד.

– שההארה הבאה על ידי צמצומים, נותנת חיות בכדור הארץ, באופן שכדור הארץ יהיה בבחינת גבול, ובבחינת ''דומם'' ו''צומח'' בלבד. ואילו הידיעה שלמעלה, שהיא מיוחדת עם הקב''ה עצמו – ''מקיפה'' מעל כדור הארץ, מכיוון שהידיעה היא ''אין סוף'' וכדור הארץ הוא בעל גבול. והגם שהידיעה היא החיות וההתהוות של כדור הארץ מאין ליש, הרי שישנו בידיעה זו, כדור הארץ כולו על כל פרטיו – בכל זאת זה נקרא רק שהידיעה היא בבחינת ''מקיף'', היא ''מקיפה'' את כדור הארץ.