ועולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה והבנה לשכל נברא, -

שכן, גם נברא רוחני, כמו למשל נשמה של ''עולם הבריאה'', הוא בכל זאת ''נברא'', ו''עולם האצילות'' הוא למעלה גם מהשגתו. טעמו של דבר: כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין-סוף ברוך-הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד, ביחוד עצום ונפלא, ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה. כי שם ב''עולם הבריאה'', ירדו להאיר בבחינת צמצום, -

חכמה-בינה-דעת של ''עולם האצילות'', הנקראות ''חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא'', מאירות ב''עולם הבריאה'', רק אחרי שהתצמצמו במדה כזו, כדי שיוכלו שכלים נבראים -

השכל של הנשמות והמלאכים של ''עולם הבריאה'', לקבל מהן -

ענין של, חכמה-בינה-דעת, לידע את ה', ולהבין ולהשיג איזו השגה באור-אין-סוף ברוך-הוא, כפי כח שכלים הנבראים, שהם בעלי גבול ותכלית, שלא יתבטלו במציאותם, -

בלי הצמצום האמור, ויתירה מזו: ולא יהיו בגדר נבראים כלל, רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. -

אילו ספירות חכמה-בינה-דעת של "עולם האצילות", היו מאירות ב"עולם הבריאה", בלי צמצום, והנבראים של "עולם הבריאה" היו מקבלים מהן השגה להבין אלקות כפי שהיא מצד ספירות "עולם האצילות" כמו שהן בעצם - היו אז אותם נבראים בטלים במציאות, כי אין בכוח השגתם "לקלוט" אור נעלה כזה. לכן היה הצמצום בתהליך ירידת והארת חכמה-בינה-דעת של "אצילות", ב"עולם הבריאה". ורק על ידי הצמצום, יש בכוח שכלו של הנברא, לקבל ולקלוט שכל והבנה באור אין סוף ברוך הוא, עד כמה ששכל של נברא יכול להשיג ולהבין אור אין סוף. אך, ב"עולם האצילות", בו ספירות חכמה-בינה-דעת הן, כמו שהן בעצם - אין בכוח שכלם של נבראים לקבל מהן השגה באור אין סוף ברוך הוא - ובלשון רבנו הזקן: