Tanya do Dia

ובזה -

במה שלמדנו, שאהבה ויראה מעלות את התורה והמצוות למעלה, ושם מתגלה הרצון העליון ומתהווה על ידי כך יחוד העליון - יובן היטב, הא דדחילו ורחימו נקראים "גדפין" דרך משל, -

מה שיראה ואהבה נקראות ''כנפיים'' למשל, כדכתיב: -

כמו שכתוב: "ובשתים יעופף" -

הכוונה לשני הענינים של אהבה ויראה, [וכמו שכתב הרב חיים ויטאל ז"ל בשער היחודים פרק יא], שהכנפים בעוף הן -

כמו, זרועות האדם כו'; -

כשם ששתי המדות אהבה ויראה מכונות "זרועות האדם", למשל: "חסד דרועא ימינא, גבורה דרועא שמאלא" (=חסד - זרוע ימנית, גבורה - זרוע שמאלית) - כך ה"כנפיים" בעוף, מכוונות לאהבה ויראה; ובתקונים פרש, -

בספר ''תיקוני זוהר'' פירשו: שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו -

ביראה ואהבה, נקראים "בנים", ואם לאו -

אם חסרות האהבה והיראה בתורה ובמצוות, נקראים "אפרוחים", דלא יכלין לפרחא. -

שאין באפשרותם לפרוח, מפני שחסרות להם הכנפיים, ובעניננו: חסרות האהבה והיראה. מדוע, אכן, נקראות אהבה ויראה, בשם "כנפיים"? הגהה -

מה שרבנו הזקן אומר כאן, שאהבה ויראה נקראות "כנפיים" (גדפין), מפני שכשם שהכנפיים אינן עיקר העוף, הן משמשות רק לצורך זה, שעל ידן יוכל העוף לעוף ולפרוח - כך גם אהבה ויראה מעלות את התורה והמצוות, כפי שרבנו הזקן הביא מ"תיקוני זוהר" - על כך מביא רבנו הזקן בהגהה זו מ"תיקוני זוהר" תיקון מ"ה - שם מוסברים הדברים יותר בפרוטרוט: *(ובתקון מ"ה, -

כתוב: דעופא הוא מט"ט, -

''עוף'' הוא בחינת ''מט''ט'', וכשם שהעוף מורכב מראש, גוף וכנפיים - כך הדבר גם בבחינת מט''ט: רישא דיליה - י', -

הראש של בחינת מט''ט, הוא ה''יו''ד'' משם הוי' - בחינת חכמה, עליה רומזת האות יו''ד, וגופא - וא"ו, הגוף של בחינת מט''ט, הוא ה''וא''ו'' משם הוי' - בחינת המדות שהן במספר ששה, ולכן הן מרומזות באות ו', ותרין גדפין - ה' ה' כו', -

שתי הכנפיים הן שתי ה''הא''ין'' משם הוי', שהן בחינות בינה ומלכות, והינו עולם היצירה שנקרא מט"ט, -

כפי הידוע, רומזת בחינת מט''ט, ל''עולם היצירה'' הנקרא ''מט''ט'', ובו -

ב''עולם היצירה'', הן גופי הלכות שבמשנה, ורישא דיליה הן המוחין ובחינות חכמה בינה דעת,

- כענין הראש בכמה מקומות, שהוא בחינת המוחין חכמה-בינה-דעת. ולגבי ענין המשנה שמקומה ב"עולם היצירה", הרי זה: שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן, שכן במשנה הרי ישנם גם ענינים אלה, ותרין גדפין דחילו ורחימו -

ושתי הכנפיים ( שענינם לעופף בהם כבכמה מקומות - הערות כ"ק רבינו) המכוונות ליראה ואהבה - הן ה' עלאה, -

שידוע בכמה מקומות - שהיא רחימו, -

שהן: ה' עילאה (ה"הא" הראשונה שבשם הוי') שכפי הידוע בכמה מקומות, היא מרמזת ל"אהבה", וה' תתאה -

שידוע בכמה מקומות - היא יראה תתאה, -

וה"הא" השניה שבשם הוי', מרמזת, כפי הידוע בכמה מקומות, ל"יראה תתאה" (המדריגה התחתונה שביראה), שהיא - על מלכות שמים ופחד ה', כפחד המלך דרך משל, שהיא -

יראה זו, היא יראה חיצונית ונגלית; מה שאין כן יראה עילאה, -

המדריגה העליונה שביראה, שהיא ירא בשת, -

הוא ירא מחמת בושתו מגדלות ה', היא מ"הנסתרות -

השייכות לה' אלהינו", והיא -

''יראה עילאה'' זו, בחכמה עלאה -

שעליה מרמזת יו"ד של שם הוי"ה ברוך-הוא, כמו שכתוב ברעיא מהימנא): -