כאשר כל הנשמה ונפש האלהית שבכל ישראל, המתחלקת בפרטות לששים רבוא, -

שש מאות אלף הוא המספר הכללי של נשמות כלל ישראל. הנשמות שמעל מספר זה, הן פרטים וניצוצות משש מאות האלף - כדלקמן, וכאשר כל שש מאות אלף, ''ששים רבוא'', הנשמות תקיים כל נפש פרטית כל תרי"ג מצות התורה: שס"ה לא תעשה -

להישמר שלא לעבור עליהן, כדי להפריד שס"ה גידים של דם נפש החיונית שבגוף, שלא יינקו ויקבלו חיות בעבירה זו מאחת משלש קליפות הטמאות, לגמרי, שמהן -

משלש הקליפות הטמאות לגמרי, נשפעים שס"ה לא תעשה דאוריתא -

ולא רק הלא-תעשה שבתורה אלא גם וענפיהן שהן מדרבנן, -

וכפי שלמדנו בפרק ז' שגם "ענפים" אלה שמדרבנן, מקבלים חיותם משלש קליפות הטמאות לגמרי. כל הדברים המקבלים השפעתם משלש הקליפות הטמאות לגמרי, אינם יכולים להתעלות לקדושה; וכשאדם עובר חלילה על דברים אלה, מקבל אז גיד הדם של האדם (אותו גיד שיש לו שייכות לאותה עבירה) את חיותו משלש הקליפות הטמאות לגמרי, ושוב לא תוכל נפש החיונית לעלות אל ה', אם נטמאה בטומאת השלש קלפות הטמאות, שאין להן עליה לעולם כי אם ביטול והעברה לגמרי, -

שלש הקליפות הטמאות, בניגוד לקליפת נוגה, אין אפשרות להעלותן לקדושה כי אם לבטלן לגמרי. כמו שכתוב: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"; -

ומאחר שהדברים הנשפעים משלש הקליפות הטמאות לגמרי, אין באפשרותם להתעלות לקדושה, ואם יעבור אדם על אחת משס"ה מצוות הלא-תעשה או "ענפיהן" - לא יוכל להתעלות לקדושה אותו פרט של הנפש החיונית שהשתמש בו באותה עבירה; הרי מובן שעל ידי הישמרותו מלעבור על כל שס"ה מצוות הלא-תעשה, הוא מבטיח ש כל נפשו החיונית תוכל להתעלות לקדושה, ורמ"ח מצות עשה -

את מצוות העשה תקיים כל נפש פרטית של יהודי, כדי להמשיך אור-אין-סוף ברוך-הוא למטה, להעלות לו -

להקב''ה, לקשר וליחד בו כללות הנפש החיונית שברמ"ח אברי הגוף, ביחוד גמור -

שעל ידי קיום מצוות, מתעלה הנפש ומתקשרת ומתאחדת עם הקב''ה, להיות לאחדים ממש, -

עם הקב''ה, כמו שעלה ברצונו יתברך להיות לו דירה בתחתונים, והם -

אברי האדם והחיות של הנפש החיונית שבהם, נעשים לו -

להקב''ה, למרכבה כמו האבות. -

שהיו ''מרכבה'' להקב''ה, שכל אבריהם היו בטלים ומאוחדים עם הרצון העליון - כפי שלמדנו בפרק כ''ג - כך יהיו כל אבריו של כל יהודי ''מרכבה'' להקב''ה, על ידי ענין המצוות.