ולהיות בחינת תשובה זו -

השבת הנפש לשורשה על-ידי תורה ומצוות, ביתר שאת ויתר עז מעמקא דלבא, -

מעומק הלב, וגם שמחת הנפש -

המתלווה ל''תשובה'' זו, תהיה בתוספת אורה ושמחה -

הרי זה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה -

כשיתבונן בלבו, בדעת ובתבונה, לנחמו -

את הלב, מעצבונו ויגונו, -

הנובעים מחשבונות מצבו הרוחני, לאמר כנזכר לעיל: הן אמת כו' -

שאני רחוק בתכלית מהקב''ה, ומתועב ומשוקץ, אך אני לא עשיתי את עצמי, -

העובדה שהנפש האלקית מסוגלת לבוא למצב כזה של גלות בגוף ובנפש הבהמית, המושכות אותה לענינים שפלים ביותר - לא אני יצרתי את הנסיבות שמצב כזה יוכל להתהוות, אלא הקב"ה הלביש את הנפש האלקית בגוף ובנפש הבהמית, כך שהיא מסוגלת לבוא למצב כזה, ולמה עשה ה' כזאת, להוריד חלק מאורו יתברך, -

הנפש האלקית, הממלא וסובב כל עלמין -

כל העולמות, וכלא קמיה כלא חשיב, -

והכל לעומתו לא נחשב לכלום, והלבישו -

את האור, את הנשמה, הלביש הקב''ה, ב"משכא דחויא" -

בגוף, הנקרא, כאמור, ''עור הנחש'' ו"טפה סרוחה" -

למה, אכן, עשה הקב''ה כך? אין זה כי אם ירידה זו -

של הנפש האלקית, היא צרך עליה, -

שתבוא אחרי הירידה: להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית שמקלפת נגה וכל לבושיה, הן בחינת מחשבה דבור ומעשה שלה, -

שכולם יתעלו אל הקב''ה, על ידי התלבשותן במעשה דבור ומחשבת התורה -

על-ידי עשיית מצוות התורה, ועל-ידי הדיבור וההרהור בעניני תורה - שעל ידי כך מתעלה הנפש הבהמית ומחשבתה, דיבורה ומעשיה, [וכמו שיתבאר לקמן ענין העלאה זו -

של הנפש הבהמית ולבושיה באריכות, איך שהיא -

העלאה זו, תכלית בריאת העולם], ואם כן אפוא זאת אעשה, וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי -

כל משך ימי חיי, לכל בהן -

להכניס במחשבה, דיבור ומעשה של תורה, חיי רוחי ונפשי, וכמו שכתוב: "אליך ה' נפשי אשא", דהינו 13 לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו יתברך, והן הן גופי הלכות הערוכות לפנינו, -

הלכות התורה, הן הן מחשבתו ודיבורו של הקב"ה, ועל-ידי הדיבור וההרהור בהלכות התורה, מקשר האדם את דיבורו ומחשבתו, בדיבורו ומחשבתו של הקב"ה, וכן מעשה במעשה המצות, -

שעל-ידי עשיית המצוות במעשה, מתקשר לבוש המעשה שבאדם, לבחינת המעשה של הקב"ה, שלכן נקראת התורה "משיבת נפש", פרוש -

משיבה את הנפש למקורה ושרשה, ועל זה נאמר: -

על מה שלמדנו, שבשעה שהוא שבור בלבו מפאת מעמדו ומצבו הרוחני - ישמח את עצמו על-ידי תורה ומצוות, ועל ידי כך יחזיר את נפשו למקורה ושורשה - נאמר בפסוק: "פקודי ה' ישרים משמחי לב": -

שעל-ידי החשבון, שעל-ידי תורה ומצוות, מתעלה גם נפשו הבהמית לאלקות, - תהיה ה"תשובה" שלו, גדולה ועמוקה יותר, ושמחת הנפש תהיה בהרבה יותר אור ושמחה, שכן לפי החשבון האמור לפני כן, הרי נפשו האלקית בלבד תצא מגלות הגוף והנפש הבהמית, ותברח מן ה"רע", שהוא עדיין בתוקפו - ואז הרי מבחינת גופו ונפשו הבהמית הוא עדיין נשאר במצב נחות וירוד; לעומת זאת, אם יתבונן שגם נפשו הבהמית תתעלה על-ידי לימודו תורה וקיומו מצוות - יוסיף לו הדבר הרבה שמחה.