Tanya do Dia

ומזה -

ממה שהסברנו המעלה שבתורה, יוכל המשכיל -

המבין הגדול, להמשיך עליו יראה גדולה בעסקו בתורה, כשיתבונן איך שנפשו ולבושיה שבמוחו -

המחשבה, ובפיו -

והדיבור שבפיו, הם מיוחדים ממש בתכלית היחוד ברצון העליון, ואור-אין-סוף ברוך-הוא ממש המתגלה בהם, -

בנפש ובלבושיה, מחשבה ודיבור, בשעת לימוד התורה; מה שכל העולמות עליונים ותחתונים כלא חשיבי קמיה -

כל העולמות, העליונים והתחתונים, אינם נחשבים כלל לגבי הרצון העליון ואור אין סוף ברוך הוא, וכאין ואפס ממש, -

הם כאילו אינם קיימים כלל, עד שאינו מתלבש בתוכם ממש, -

אין הרצון העליון מתלבש בהם בפנימיות, כאמור, שאין ביכולת העולמות לקבל את הרצון העליון בפנימיות, אלא -

הרצון העליון משפיע בהם בבחינת סובב כל עלמין בבחינת מקיף -

כדי, להחיותם עיקר חיותם, -

את עיקר חיותם מקבלים העולמות מהאור האלקי הסובב את כל העולמות. רק איזו הארה -

בלבד, מתלבשת בתוכם, -

בפנימיות, מה שיכולים לסבול, שלא יתבטלו במציאות לגמרי. -

מהתבוננות זו, שגם העולמות העליונים אינם יכולים ''לסבול'' את הרצון העליון, רק הארה ממנו בלבד, וזאת כדי שלא יאבדו את מציאותם לגמרי, ואילו בנפשו, בשעה שהוא לומד תורה, מאיר רצון עליון זה בהתגלות - הרי בהתבוננו בכך, יגיע ליראה גדולה מהקב''ה בשעת עיסוקו בתורה. וזהו שכתוב: "ויצונו ה' את כל החוקים האלה ליראה את ה' וגו'" -

הרי שעל-ידי ה''חוקים'' מגיעים ליראה מהקב''ה. רבנו הזקן מתכוון בכך, לפי הערתו של כ''ק רבינו ובלשונו: ''דלכאורה הוא להיפך דמפני היראה (סיבה - בא המסובב) מקיימים את החוקים''. כלומר: מפסוק זה משמע, שעל-ידי החוקים, הוא מגיע, לאחר מכן, ליראת ה' - בשעה שלכאורה הדבר הפוך: ה''יראה'' מביאה אותו לקיום החוקים; ה''יראה'' היא הרי ה''סיבה'' הגורמת לקיום החוקים, ולא שהחוקים הם בשביל היראה. אך, לפי הסברתו של רבנו הזקן, הדברים מובנים, שכן, קיימת מדריגה כזו ביראה - יראה גדולה - הבאה רק אחרי ה''חוקים'', והיא כ''תכלית'' החוקים הבאים בשביל היראה. היראה שהיא ''סיבה'' לקיום החוקים, היא יראה בדרגה נמוכה יותר, שעליה להביא לקיום המצוות. כשם שזה לגבי חוקים, כך מסביר רבנו הזקן, להלן, לגבי חכמה - תורה. [ועל יראה גדולה זו אמרו: -

חכמינו ז''ל: "אם אין חכמה, אין יראה", -

חכמה - תורה - היא מבוא ליראה, היינו לאותה "יראה גדולה", המדריגה העליונה יותר שביראה. וזאת לעומת מה שחכמינו ז"ל אומרים בצורה הפוכה: "אם אין יראה אין חכמה" - שהיראה היא תנאי מוקדם לחכמה - תורה - שכאן הכוונה היא לגבי המדריגה התחתונה יותר של היראה, הנדרשת ללימוד תורה; והתורה נקראת אצלה -

לגבי המדריגה העליונה יותר של היראה, "תרעא לדרתא", -

שער לבית, שרק דרך השער אפשר להכנס לבית. הרי, שהיראה מתוארת כ''בית'', שהוא העיקר לגבי ה''שער'' הרומז על תורה, כמו שנתבאר במקום אחר], אלא דלאו כל מוחא סביל דא יראה כזו.

- לא כל מוח יכול ''לסבול'' מדריגה עליונה כזו של יראת ה'. אך גם מאן דלא סביל מוחו כלל יראה זו, -

גם מי שאין מוחו יכול ''לסבול'' יראה זו כלל, לא מינה ולא מקצתה, -

גם לא משהו מיראה זו, מפני פחיתות ערך נפשו בשרשה ומקורה במדרגות תחתונות דעשר ספירות דעשיה -

של עולם העשיה - אין יראה זו -

החסרה לו, מעכבת בו למעשה, -