וזהו שכתוב בזהר הקדוש פרשת פקודי (דף רכט עמוד ב): "דאינון עובדין טבין דעביד בר נש - משכי מנהורא דזיוא עלאה לבושא כו', -

שהמעשים טובים (המצוות) שעושה האדם, ממשיכים את האור מהזיו העליון, כלומר ממדריגת "כתר עליון", וחמי כו' בנעם ה' וכו'". -

והוא חוזה - כפי שהוא מסיים שם - ב"נועם ה"' וב"צחצחות", שהם פנימיות הכתר. והגם דהתם מירי -

ולמרות ששם, בזוהר, מדובר בגן עדן התחתון, שהלבושים שם הם ממצות מעשיות ממש, -

הרי שהלבושים אינם מצד הענין והמעלה של רצון העליון, כמדובר לעיל, כי אם מצד מעלת ה"מעשה", אבל בגן עדן העליון הלבושים הם מרעותא -

מהרצון, וכונה דלבא -

הלב, באוריתא וצלותא, -

בתורה ובתפלה, כמו שכתוב בזהר שם -

בחלק ב' (דף רי), -

שאחרי שיש כבר לנשמה לבושים ממעשה המצוות בגן עדן התחתון - היא עולה לגן עדן העליון, הרי הכונה -

שממנה באים הלבושים, היא כונת עסקו בתורה לשמה מאהבת ה', ומצות תלמוד תורה היא גם כן מכלל מצות מעשיות, ד"עקימת שפתיו הוי -

הוא מעשה", והרהור לאו כדבור דמי , -

הרהור (באותיות התורה) אינו דומה לדיבור, ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור לבדו , וכן בתפילה. -

מן ההכרח לבטא בדיבור דוקא מלות התפלה, ולא מספיק ההרהור בהן בלבד, הרי שגם בתורה וגם בתפלה ישנו ענין ה"מעשה", עקימת שפתיים הנחשבת ל"מעשה", והכוונה היא, שגם הלבושים שנעשים מתורה ומתפלה בכוונה - הם גם כן לבושים מ מעשה המצוות הבאים מאור הכתר, ומה גם, -

ויתירה מזו, כי מעלת הכונה על הדיבור ומעשה -

מה שהכוונה היא למעלה מדיבור ומעשה, שמכוונה נעשים לבושים לגן עדן העליון, אינה מצד עצמה כו', -

מצד הכוונה עצמה שהיא המעלה והעבודה של הנפש באהבתה להקדוש ברוך הוא, אלא מצד הארת רצון העליון כו', -

ההארה מה רצון העליון היא יותר בהתגלות בענין רוחני של כוונה ואהבה - מאשר בענין של מעשה המצות שהוא מעשה גשמי, כמו שנתבאר בלקוטי אמרים -

"תניא", חלק א פרק לח באריכות, עין שם. -

שם מוסבר, שההארה מהרצון העליון המאירה בכוונה, היא כמו "נשמה" בהשוואה לההארה המאירה ב"מעשה" שהוא כ"גוף" ומלבוש לנשמה; ואשר הבדל זה הוא רק בצמצום והתפשטות ההארה. על כל פנים, הרי שגם בלבושים הנעשים לנשמה מכוונת ורצון הלב שבתורה ותפלה, הם גם כן מצד ההארה של הרצון העליון, כתר עליון, שממנה באים הלבושים לנשמה, כפי שהוסבר לעיל. להלן יפרט את המעלה המיוחדת שישנה ב הלכות התורה, שבהן דוקא ישנו הגילוי מהרצון העליון, שכן, איך יודעים מהו הרצון העליון שבמצוות, ובאיזה אופן על המצוות להיות כדי שעל ידן יומשך הרצון העליון - הרי זה דוקא על ידי ה הלכות של תורה שבעל פה. ובלשון רבנו הזקן: