והנה, רצון העליון ברוך-הוא מכנה ונקרא בפי חכמי האמת -

מקובלים, בשם "כתר עליון", ובו תר"ך -

620, עמודי אור וכו' . -

כתר בגימטריא תר"ך, פירוש, -

מה משמעות הדברים לגבי מצוות שהן רצון העליון? דרך משל, כמו שיש עמודים בבית חומה גדול , נצבים בארץ וראשם -

של העמודים, מחבר בתקרה, -

הרי שהעמודים מחברים את העליון של הבית עם התחתון של הבית, ככה ממש על דרך משל "כתר עליון" ברוך-הוא, הוא למעלה מבחינת מדרגת החכמה, -

ו"חכמה" היא הרי הראשונה והעליונה של הספירות הפנימיות, והוא -

"כתר", מלשון "כותרת", -

ביטוי בתנ"ך , שהוא מכתיר ומקיף על המחין שבראש, שהם -

המוחין בראש, הם בחינות חכמה-בינה-דעת. ורצון זה -

שלמעלה ממוחין חב"ד, נתלבש בתרי"ג -

613, מצות התורה וז' מצות דרבנן, שרבם ככלם הן מצות מעשיות. -

הנעשות על ידי ענינים גשמיים, "עשיה" ו"מעשה" הם הרי המדריגה התחתונה ביותר בעולם העשיה עצמו, וגם -

המצוות התלויות בדיבור -

שמקיימים אותן בדיבור, כמו לימוד התורה בדיבור וכדומה, ודיבור הוא הרי רוחני יותר מאשר ענין של מעשה, הא קיימא לן

-

הרי יודעים אנו ד"עקימת שפתיו -

בשעת הדיבור, הוי -

הוא מעשה". וגם -

המצוות התלויות במחשבה או בלב -

כמו אהבת ה' ויראת ה' וכדומה, הרי המצוה נתנה לאדם הגשמי שבעולם הזה דוקא, -

שהוא עולם גשמי, שהוא בעל בחירה להטות לבבו לטוב וכו', -

או חס ושלום ללא טוב, מה שאין כן הנשמה בלא גוף - אין צריך לצותה על זה. ונמצא, שהמצות הן על דרך משל כמו העמודים, נצבים -

ומחברים מרום המעלות, הוא רצון העליון ברוך-הוא, עד הארץ הלזו החמרית. והן על דרך משל כמו העמודים -

שהם חלולין, -

מבפנים, שמקיפין ומלבישין נשמת האדם או רוחו או נפשו -

בלבושי המצוות, כשמקים המצות, ודרך עמודים אלו -

של המצוות, עולין הנפש-רוח-נשמה שלו עד רום המעלות, -

והמדריגות, לצרר בצרור החיים את ה', פרוש -

באיזו מדריגה של אלקות מתקשר יהודי על ידי מצוות - להיות צרורות ומלבשות באור הכתר, -

המדריגה העליונה ביותר של סדר השתלשלות, הוא רצון העליון ברוך-הוא, ועל ידי לבוש זה יוכלו לחזות ב"נעם ה'" ו"צחצחות" שלמעלה ממעלת -

ומדריגת הכתר, והן פנימיותו -

של אור הכתר, פנימיות הכתר היא למעלה לגמרי מסדר השתלשלות, על דרך משל. (והגם שנתבאר במקום אחר שהמצות הן פנימיות רצון העליון ברוך-הוא -

ואילו כאן אנו אומרים שהן מחיצוניות הכתר, חיצוניות הרצון, הנה מודעת זאת -

ידוע הדבר, ליודעי חן, -

ח כמה נ סתרה (חכמת הקבלה) רבוי בחינות ומדרגות שיש בכל בחינה ומדרגה ממדרגות הקדשה, כמה בחינות "פנים" ל"פנים", -

פנימיות לפנימיות - שלגבי בחינה אחת הבחינה השניה היא עוד יותר פנימיות וכו', וכמה בחינות "אחורים" ל"אחורים", -

שבחינה אחת היא יותר "אחוריים" מאשר השניה, למרות שגם אותה בחינה נקראת "אחוריים", לאין קץ וכו'). -

הרי, שלגבי בחינת פנימיות רצון העליון, אודותה מדובר כאן, נקראות מצוות "חיצוניות" בלבד, למרות שבמקום אחר, בו מדובר בהשוואה לבחינה אחרת, הן נקראות "פנימיות" הרצון העליון. על כל פנים, הרי אמר, שמצוות הן תר"ך (620) עמודי אור של "כתר". לכאורה, כיצד זה תואם למה שאמר לפני זה אודות תרי"ג (613) הלבושים שהמצוות מייצגות אותן, לתרי"ג כוחות הנפש? יסביר רבנו הזקן להלן שז' מצוות דרבנן (המשלימות מספר תר"ך) אינן מצוות לעצמן, אלא נחשבות כחלק ממצוות התורה (דאורייתא) שמהן הן באות, ולכן הוא אומר, שהלבושים לנפש הם תרי"ג (613) (מתרי"ג המצוות שבהן נכללות גם המצוות דרבנן) להלביש תרי"ג כוחות הנפש. ובלשון רבנו הזקן: והנה, ז' מצות דרבנן אינן נחשבות מצות בפני עצמן, -

כמצוות נפרדות, שהרי כבר נאמר : "לא תסף", -

על המצוות, אלא הן יוצאות ונמשכות ממצות התורה וכלולות בהן במספר תרי"ג, -

(613) - להלביש תרי"ג (613) בחינות וכחות שבנפש רוח ונשמה - של האדם, -

על כל פנים הרי אמר לעיל, שהמצוות הן כמו "עמודים חלולין" המקיפים ומלבישים בחינת הנשמה, או רוח או נפש של האדם המקיים את המצוות, ועל ידי ה"עמודים" עולות הנר"ן - נפש, רוח ונשמה - שלו עד למעלות הגבוהות ביותר, להיות קשורות ומלובשות באור הכתר, ועל ידי לבוש זה הן יכולות "לחזות בנועם ה"' ו"צחצחות" שלמעלה מ"כתר", וזה פנימיות ה"כתר".