ועל כן -

ולכן, קבעו חז"ל בתפלה: -

שעליה להיות כאלו עומד לפני המלך. -

שבאמת הוא הרי עומד לפני מלך מלכי המלכים, מדוע, איפוא, אומרים "כאילו" עומד לפני המלך? אלא, הכוונה היא: על כל פנים יהיה מראה בעצמו כאלו עומד כו' -

לפני המלך, כך יראה עצמו לעין כל רואה בעיני בשר אל מעשיו ודבוריו, -

שכל אחד יראה שמעשיו ודיבוריו הם כפי שהם צריכים להיות כשהוא עומד לפני המלך, אף שאין לו מחשבה לכסיל. -

להרגיש במחשבתו שבעמדו בתפלה הוא עומד לפני המלך, ועל זה העניין -

שעומדים לפני המלך שקבע זמן זה להתגלות לכל הדורשים אותו, נתקן כל התפלות, למתבונן בהם היטב. ומי שאינו מראה כן - מתחייב בנפשו. ועליו אמרו בזהר הקדוש: "דאנהיג קלנא בתקונא עלאה -

הוא מכניס קלון בתיקון העליון, ואחזי פרודא, -

ומראה היפרדות (מקדושה) ולית ליה חלקא באלהא דישראל", -

ואין לו, רחמנא לצלן. -

חלק באלקי ישראל, על כן -

לכן, אומר רבנו הזקן, שליחותיהו דרז"ל קא עבידנא, -

מקיים אני שליחותם של רבותינו ז"ל, לגזר גזרה שוה לכל נפש, שלא לשוח שיחה בטלה משיתחיל השליח צבור -

החזן, להתפלל התפילה עד גמר קדיש בתרא, -

עד סוף הקדיש האחרון, שחרית ערבית ומנחה וכו'. והעובר על זה בזדון - ישב על הארץ ויבקש מג' אנשים שיתירו לו נדוי שלמעלה, -

שמגיע למי שעובר על גזירה שגזרו, "ושב -

יעשה תשובה, שלא לדבר יותר בשעת התפלה, ורפא לו", ולא חל עליו שום נידוי למפרע כל עיקר, -

לא זו בלבד שיירפא מהנידוי על להבא, אלא תשובה זו גורמת שמלכתחילה לא היה עליו שום נידוי, כי מתחילתו לא חל -

הנידוי, כי אם על המורדים והפושעים, שאינם חוששים כלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות על העון פלילי הזה. וגם דוקא כשמדברים בזדון בשאט נפש, ולא על השוכח או שנזרקו מפיו כמה תבות בלא מתכון, שאינו צריך התרה כלל, -

שיתירו לו את הנידוי, ומי שידבר במזיד ויאמר שהיה זה שלא במתכוין וכו' - עליו הוא אומר: "ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק", "הטיבה ה' לטובים -

לאלה שעושים טוב ושומרים עצמם מלדבר כלל, ולישרים בלבותם": -

שלא חשבו בלבם לדבר, אלא נזרקו מפיהם כמה תיבות שלא במתכוין - גם להם יעשה ה' טוב.