והנה, כשהמלכות דאצילות מתלבשת בקליפת נוגה, כדי לברר הניצוצות שנפלו בחטא אדם הראשון, וגם -

לברר הרפ"ח -

288 ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים -

בקבלה ובחסידות מוסבר בפרוטרוט ענין שבירת הכלים ונפילת הניצוצות מצד ענין השבירה, אזי גם המלכות דאצילות נקרא בשם "עץ הדעת טוב ורע" לגבי -

ובהשוואה ל- "זעיר אנפין" דאצילות, שאינו יורד שם, ו -

"ז"א" נקרא "עץ חיים". והנה, התלבשות המלכות בקלפת נגה הוא סוד גלות השכינה - "אשר שלט האדם -

של קליפה, באדם -

של קדושה, כו'". -

כמובא לעיל, באגרת הקודש סימן כ"ה מ"ספר הגלגולים" על שליטת הקליפה בזמן הגלות, שזה "לרע לו", להעלאת ניצוצי הקדושה מאדם בליעל של קליפה. להלן, יתרץ רבנו הזקן מה שהקשה על דברי ה"רעיא מהימנא" שבפרשת נשא, שבזמן ש"עץ הדעת טוב ורע" שולט מתפרנסים תלמידי חכמים, המשולים לשבתות ולימים טובים, רק ממה שעמי הארץ נותנים להם ואשר לכן הם מתעסקים בדיני איסור והיתר וכו', ועל כך שאל ממה שתלמידי חכמים, בזמן בית שני, היה להם שדות וכרמים משלהם כמו שהיה לעמי הארץ, ואף על פי כן היה עיקר התעסקותם בדיני איסור והיתר וכו'? יסביר רבנו הזקן, שהכוונה היא, שבזמן שליטת "עץ הדעת טוב ורע", בזמן הגלות, כשהשכינה משפיעה לחיצונים, שהם בקליפת "נוגה", ומהתמצית בלבד מתפרנסים תלמידי חכמים, ואז עסקם של תלמיד חכמים הוא בדיני איסור והיתר, טומאה וטהרה, כדי לברר את הבירורים, לברר את המותר והטהור מהאסור והטמא, דבר שבא על ידי הפלפול והעיון בהלכות אלו. וכפי שיסביר להלן, זה גם מסיר את ההעלם וההסתר, שיהיה פסק הלכה ברור ובהיר. ובלשון רבנו הזקן: וזהו שכתוב ברעיא מהימנא: -

מפרשת נשא, כאמור לעיל, "ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא כו' אינון כו'", -

ובזמן ש"עץ הדעת טוב ורע" שולט כו', יש לתלמידי חכמים, המשולים לשבתות ולימים טובים, רק ממה שעמי הארץ נותנים להם, דהיינו בזמן גלות השכינה ש -

השכינה, משפעת לחיצונים שהם בקליפת נוגה, שהערב רב יונקים משם, ומתמציתן נזונין תלמידי חכמים בגלות, ואז -

בזמן של גלות השכינה, עיקר עבודת האדם ועיקר עסק התורה והמצות הוא לברר הניצוצות כנודע מהאריז"ל, לכן עיקר עניין הלימוד הוא בעיון ופלפול הלכה, באיסור והיתר טומאה וטהרה, לברר המותר והטהור מהאסור והטמא, -

שמבררים ומבהירים זאת על ידי עיון ופלפול הלכה בחכמה בינה ודעת, -

בשלשת כוחות השכל המבהירים את ההלכה, כנודע ד"אוריתא מחכמה נפקת" , ובחכמה דייקא אתברירו , -

כידוע, שתורה באה מחכמה, ועל ידי חכמה דוקא מתבררים הניצוצות, וכשם שבירור ההלכה, שתהיה הלכה ברורה ובהירה, בא על ידי חכמה ושכל, כך גם בירור ה ניצוצות הוא על ידי ענין החכמה, והיינו -

מה שאומרים שב"חכמה אתברירו", שבירור הניצוצות הוא על ידי חכמה, הכוונה ל- חכמה עלאה -

עליונה, דאצילות, המלבשת במלכות דאצילות, סוד תורה שבעל-פה (בסוד "אבא יסד ברתא"), המלבשת במלכות דיצירה, (וסוד) [סוד] המשניות ובריתות, המלבשות בקליפת נוגה -

בדברים שהם אסור ומותר, טמא וטהור, שכנגד עולם היצירה, ששם מתחיל -

ענין "עץ הדעת טוב ורע", בחינת הדעת [נסח אחר: הרע] שבנוגה -

שבעולם ה"יצירה", קליפת "נוגה" היא מחצה על מחצה, מחצית טוב ומחצית רע, [נסח אחר: והבריתות, המלבשות בקליפת נוגה שכנגד עולם העשיה, ששם מתחיל בחינת הרע שבנוגה], -

שבעולם ה"עשיה", קליפה "נוגה" היא רובה רע ומיעוטה טוב, כנודע -

כידוע, מהאריז"ל.