ומזה -

ממה שהוסבר לעיל, שבתחתית העשיה (במדריגות האחרונות של עולם ה"עשיה") מאיר באור מחוזק יותר באופן של "אור חוזר" מ"אור אין סוף" ה"סובב כל עלמין" ומאור ה"קו" - הרי מזה יובן היטב בענין סדר מדרגות: דומם צומח חי מדבר, שהן -

כפי שזה בא בד' היסודות מהם מורכב כל נברא, הרי הם בחינות: עפר -

( הנ"ל), מים אש רוח, שאף שהחי הוא למעלה מהצומח , והמדבר למעלה מהחי - אף-על-פי-כן -

סוג החי ניזון וחי מהצומח, והמדבר -

האדם, מקבל חיותו משניהם, -

מצומח ומחי, וגם חכמה ודעת, -

מקבל האדם מצומח ומחי, ש"אין התינוק יודע לקרות 'אבא' ו'אמא' עד שיטעם טעם דגן כו'", -

כפי שהגמרא אומרת בברכות , ו"עדין לא אכילנא בשרא דתורא כו'", -

כפי שהגמרא אומרת בבבא קמא

שרבא שאל שאלה אצל ר' נחמן, ענה לו למחרת בסברא משופרת יותר, ואמר על כך, מה שלא אמרתי לך זאת אתמול בערב, הרי זה מפני שלא אכלתי עדיין אז בשר שור ובמילא דעתי לא היתה צלולה כל כך. הרי שבשר מן החי מוסיף בשכל המדבר. שלכאורה לא מובן, מדוע יהיה החי זקוק לצומח שלמטה ממנו, ומדוע יהיה המדבר זקוק לצומח ולחי שהם למטה ממנו? אלא כפי שהוסבר לעיל יובן הדבר היטב, כי הוא בחינת "אור חוזר" ממטה למעלה, -

מהמדריגות התחתונות לעליונות, מתחתית העשיה, -

מהמדריגות התחתונות של "עשיה", שמתגלית שם -

בתחתית העשיה, ביתר עז, הארה דהארה כו' -

כלומר, הארה דהארה דהארה שישנה בעפר הגשמי, מאור-אין-סוף הסובב כל עלמין, -

המקיף וסובב כל העולמות בשווה, ומה"קו" אור-אין- סוף שבסיום "רגלי הישר" ד"אדם קדמון" -

המדריגות האחרונות של האור הפנימי שבעולמות - מאירה שם ההארה האלקית בבחינת "אור חוזר", -

באור מחוזק יותר מאשר במדריגות העליונות, כנזכר לעיל. ויובן היטב בזה טוב טעם ודעת, מה שמלאכים עליונים שבמרכבה "פני שור" ו"פני נשר" , -

שב"מרכבה", נהנים מאד וניזונים ומסתפקים מרוח הבהמה והעוף העולה אליהם מהקרבנות שעל גבי המזבח, -

כמו שכתוב : "את קרבני לחמי לאישי", כלומר, שהמלאכים העליונים שהם בבחינה של "אישי", הרי זה להם לחם ומזון, וכדקדוק לשון הזהר הקדוש : "ואתהניין מיסודא ועקרא דילהון". -

והם נהנים מהיסוד ומהעיקר שלהם, כלומר, שההמשכה הנמשכת למלאכים על ידי ענין הקרבנות היא מהיסוד ומהעיקר שלהם - משרשם - שכן, כאמור, זה מ"האור החוזר" של "אור אין סוף". ואחרי הדברים והאמת האלה -

שהוסברו כאן, דעת לנבון נקל להבין, על ידי כל הנזכר לעיל, גדל מעלת המצות מעשיות, -

מצוות הנעשות בדברים גשמיים, על ידי האברים הגשמיים של האדם, אשר הן -

המצוות המעשיות, הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי, כמו שכתוב : "היום לעשותם", -

שהיום דוקא, בעולם הזה, בעולם המעשה, יש לקיים מצוות מעשיות, הנעשות בדברים גשמיים שהתהוותם היא דוקא מעצמות "אור אין סוף", ושיש בהם הכוח הנעלם שמצד עצמות "אור אין סוף", ועל ידי המצוות שעושים בדברים אלה מתגלה הכוח הנעלם, ו"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא":

עד כאן - אומרים מדפיסי אגרת הקודש, מצאנו מכתב ידו הקדושה. - של רבנו הזקן (שכתב אגרת זו לפני הסתלקותו).